לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


פוטובלוג....עם עוד כמה מחשבות.

כינוי: 

בן: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

איךך שששששששש לא יהיהההההההההההההההההה אותךךך תמיידד ארצצצצצצצצהההההההה!!!


טוב אז אתמול ישבתי וחשבתי מה אני הולך לעשות... ואז הבנתי שזה לא משנה כי במלא לא יקרה שום דבר.


 

יום ראשון גמדים

יום שני גמדים

יום שלישי גמדים

זה מדהים!

יום רביעי גמדים

יום חמישי גמדים

יום שישי גמדים

יום שבת חומוס!

 

כן... גמאני מהמורדים!


יום יבוא ותראו... יום יבוא ותסכלו עליי ותגידו "וואיי גיל איך גדלת!"....

אני מקווה שזה לא יקרה לפני שתמותו...


אני בנאדם שפוי זה אתם משוגעים!


אתם מכירים את זה... טוב בטוח אתם מכירים אז בוא נעבור את השלב של ההכרויות...

 

אתמול הלכתי לתומי בבית וכמובן נגעלתי מרגליי אז שמתי גרביים כמו רוסי.

התחלתי לקפץ בבית ולדלג מתוך שעמום (כן מור דילגתי!) ואז קרה דבר נורא!

הזרת של הרגל שלי נתקע בתוך השפיץ של השולחן.... ואני שואל למה!?!? למה תגידו!?!?

למה השולחן צריך שפיץ?!?!

הריי כולם נתקעים בו מתישהו בחיים שלהם נכון!!

אז למה להמלל להם את החיים?!?

בכלל למה זרת ברגל?!

הדבר היחידי שהיא עושה זה שולם בכף רגל שבמלא אף אחד לא משתמש בזה.... כאילו מה..

 דמיינו לעצמכם שני ילדים הולכים מכות ואז המורה אומרת "טוב עכשיו תשלימו...!"

ואז אחד הילדים מוריד את הנעל והגרב ועושה שולם עם הזרת!?!?

זה לא הולך!!!!!

 

אז אני בעד ביטול הזרתות ברגליים.... ופתיחת אגודה חדשה: "זרת" כי כל השאר סתם בוהנים!

לפרטים ושאלות יש לפנות לטלפון-0528774078

 

בכל מקרה אחרי שתקעתי את הזרת בשפיץ של השולחן התחלתי להתעצבן ולקלל את השולחן אז אמא שלי באה ואמרה "מה שלא הורג מכשל..." ואז הבנתי משהו חשוב.... הבנתי שהמשפט הזה מעצבן ברגעים של כישלוןןן!!! כי אם אני נכשל כל החיים שלי!!

 

 אתם יודעים מה קורה לאנשים שנכשלים כל החיים שלהם!?!? מתאבדים!!!

 

~סוף~


פווייי זה היה הרבה לכתוב... עוד מעט נגמר לי הדיו...

 וואיי איזה מפגר אני לפעמים... גיל סתום! סתום! תפסיק!


"שיאכל אותך עקרב!"

"קטן עליי ;)"


"נרדםםםםםם על החוולוותת"

היי בנאדם כדי שתקום, עוד יתפס לך הגב...


תגידו מה קורה עם שאלתיאל קוואק...הכל בסדר איתו!?

כאילו שמתם לב שהוא לובש צעיף אבל מכנס וחולצה לא... כאילו אני מכיר את אילו שהולכים עם המכנסיים למטה אבל ללכת בלי מכנסיים בכלל?!?.... וחוץ מזה מה? כאילו הוא שם צעיף כי קר לו?!? אני לא מבין מה אמא שלו חשבה לעצמה-

אמא:"שאלתי חמודי תעשה לי טובה שים עלייך משהו שלא תתקרר"

שאלתיאל:"אוקיי אמא אני אשים צעיף!"

 

ואני שואל את האמא של שאלתי... לא שחכת משהו!?!?


טוב היה נחמד היה חביב אני עובר לתל אביב...

לא סתם פשוט אין לי מה לשים מסביב

כאילו להכתיב

אוף אני לא יכול בלי חרוז מגניב

נדפקתי... אפשר להגיב...

טוב די גיל אתה כזה מרעיב!!

בסדר הנה תמונה מקנדיב......:-I

 

 

(תמונה- על הדרך היורדת מן הכפר)

 

img129/3227/99216169eg8.jpg

נכתב על ידי , 23/11/2007 19:30  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקאניבל צימחוני אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קאניבל צימחוני ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)