אוקיי, אז כמו שאמרתי באחד מהפוסטים הקודמים, החלטתי לחזור לבלוג, בתקווה שלא תשעממו אותי ובתקווה שאני אשמע מכם משהו [התחלתי לעדכן כבר לפני כמה זמן, ודי הרבה].
מה זאת אומרת לחזור? זה לא שעזבתי את הבלוג חלקית או בכלל, פשוט הבנתי שאין לי כ"כ זמן/ כוח, לכן לא עידכנתי,אבל כמו שאמרתי למעלה,
אני מקווה שתמשיכו להיכנס, לקרוא,להתעניין ובעיקר להגיב, כדי שזה יגרום לי להאיזשהי סיבה להמשיך ולעדכן בהמשך.
אז.. לפוסט עצמו? כן!
סבבה, אז קודם רציתי להגיד משהו שמאוד עיצבן אותי בזמן האחרון.
בדף הראשי של ישראבלוג יש יותר מידי הקפצות של המקום החדש הזה של קוקה-קולה.
אין יום שלא רואים הקפצה של הדבר הזה. בסדר הבנו שיש את המקום הזה שזה כמו מלון לנוער, לא תחדשו קצת? שמענו על זה.
בכל אופן, לא בטוח כ"כ שיש את הדבר הזה, לא? הרי לא אמרו על זה כלום, לא הייתה פרסומת/הוכחה לזה, והוידאו הדיבילי שלהם נראה מבויים.

ועכשיו לנושא אחר, חופש.
יש לי איזושהיא הרגשה שהחופש כאן.
אבל בגלל השביתה שהייתה לנו באמצע השנה שנמשכה חודשיים +, החופש נדחה.
כ"כ רציתי לסיים את השנה הזו ב-20 ליוני כמו כל שנה, לנסוע לים אחרי היום האחרון ולהנות מזה שיש לי חודשיים שלמים לעשות כלום.
אבל לא, זה ממש לא ככה, החופש נדחה [כמו שאמרתי] ובנוסף גם התקצר באיזה חודש.
יופי, מעולה, אחרי כל ההשקעה בלימודים, העומס שהיה, המחויבות האישית, מתכונות, בגרויות [שיהיו, כי עדיין לא היו לי],
מבחנים וקריעת התחת שהייתה כל השנה, גם מקצרים לנו את החופש?
בשביל מה? בשביל שכשישר נחזור ללימודים יעמיסו עלינו עוד חומר? אני ממש לא מבינה את המערכת החינוך הזאת. תנו לנוח! חוצפה.
בקיצור,
אני ממש מקווה שאני אצליח לנצל את החופש הזה ולהנות, אחרת אני ממש אתבאס.
ועכשיו מה שנשאר לכם, זה להגיב, לא?

יצא לי אחד הפוסטים המושקעים ביותר שהיו לי עד היום [מבחינת מראה כמובן,אה?].
אז אל תהיו קמצנים, תפרגנו באיזו תגובה קטנה על הדרך.
אם לא אכפת לכם, תירשמו לבלוג כמנוי [אני ארשם אצלכם גם], זה יעזור מאוד. תודה