Another Diary In Israblog
Living Each Day Like It's My Last |
 כינוי:
בן: 35 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2008
אני כבר פעם שלישית קם מהמיטה כי אני לא מצליח לישון
אוף, אני לא מפסיק לחשוב על זה. אני חושב על זה שאולי כבר אני פחות מעניין אותה. אני פחות מרגש אותה. היא פחות משתוקקת לראות אותי. אני כבר לא משהו מיוחד. נכון, אני אחד שהיא נהנת איתו ועושה איתו כל מיני דברים מיוחדים שלא עושים עם אנשים אחרים כמו ללכת איתו לאירוח כפרי עם ספא, לפארקי מים, למסעדות וכמו לישון איתו בלילה וכל מה שבני זוג עושים... אבל אני מרגיש כאילו הדברים האלה שעשינו ואנחנו עושים לא מושכים אותה יותר.
בואו נגיד שכשאנחנו באמת אני לא מרגיש ככה, אני מרגיש ההפך הגמור. כשאנחנו ביחד היא שמחה וכיף לה והיא נהנת ודברים מרגשים אותה, אבל אז היא הולכת הביתה ואנחנו בקושי מדברים כי פשוט בקושי אפשר. אני חושב שאין לנו זמן לקטע הזה של הלשתף חוויות בכלל, וזה חשוב, אחרת שוכחים. אני אסביר, נגיד אנחנו עושים משו והכל יפה וכיף ואז נגמר ואנחנו נפרדים לדרכנו, היא מתחילה להשלים שעות עבודה ואני בדרך כלל סתם משתעמם בבית או שמוצא מה לעשות. אם כבר אנחנו מדברים אז זה על דברים בעתיד ולא על דברים בעבר, פשוט אין זמן. הפלא הישן שלי התקלקל, הוט ניתקו להם את האינטרנט, ופלאפון זה ממש יקר. גם טלפון בבית אין לה, כאילו כמה היא כבר בבית..
אתם יודעים למה עוד אני חושב שזה ככה? כאילו איך הגעתי למסקנה שאני כבר פחות מעניין אותה? זה הולך ככה:
עד עכשיו די התעצבנתי על זה שהיא עובדת יותר מידי וזה תופס לה את כל השבוע וככה אפשר להפגש רק בסופי שבוע, אבל היא הצדיקה את העבודה ואמרה שהיא צריכה את הכסף כדי להפגש איתי ולעשות איתי את כל הדברים שהיא עושה איתי (אני עדין חושב שיש לה מלא חח). אבל פתאום היא קובעת לי עבודה בשבת שקבענו שאני אבוא אליה בה. לי זה מסדר כמה דברים שהייתי מוכן לוותר עליהם כדי לסוע אליה (איציק, ארסנל, הורים חזרו מחול) אבל זה לא זה, זה העיקרון. כאילו היא עושה רושם שבאמת עדיף לה לעבוד מאשר שאני אבוא אליה. ועוד שהיא יודעת שאני צריך לקנות לה כרטיס נסיעה לווליום ולהביא לה את זה לפני הווליום כשהיא עוד יודעת שבראשון ושני היא עובדת ככה שזה גם מונע ממני לבוא אליה וגם מונע ממנה לקנות לעצמה את הכרטיס@#!$ איזה מזל שיש אותי, שחושב על הכל ועושה הכל כדי שיהיה לה טוב אפילו אם זה להיות פאקינג פראייר ולבזבז לפחות עוד 50 שקל ולהסחב עם כל הדברים כל היום כדי שהיא לא תסע לתחנה מרכזית שעתיים יותר מוקדם בשביל לקנות כרטיסים להסעה שזה הרבה יותר פשוט... אע! גם אני יכול לקבוע עבודה ביום שני בערב וככה להפטר מזה.. אבל אני לא יכול, אני כן רוצה לראות אותה, ואני לא רוצה להסתכן בכך שהיא לא תרצה לבוא לווליום בגלל זה.
כאילו מה, היא תעבוד ותעשה לה כסף על חשבון הכח הנפשי שלי? עכשיו אתם מבינים למה אני חושב שפחות אכפת לה ממני? אולי היא לא שמה לב לזה אה? אולי היא חושבת שזה לא בעיה בשבילי, שקטן עלי? אני בהחלט מסוגל, אבל הפאקינג עקרון! הלוו גם לי יש פן בסיפור..
אני בטוח שבכל הקטע הזה אין שוב כוונה לפגוע בי בכוונה, היא פשוט לא שמה לב. עכשיו אני רק צריך לדאוג שהיא תשיג אינטרנט ותקרא את זה, וראשונה, והכל יסתדר. היא תבין שהיא עושה טעות פה או שם ותתקן את זה.
ובקשר להתחלה של הפוסט, אני רק הוצאתי את מה שאני מרגיש, אני כמובן מאוד מקווה שאחרי שהיא תקרא את זה היא תגיד לי שזה לא נכון. מאוד מקווה. כי אני לא מוכן לוותר אליה בחיים. היא הדבר הכי מדהים שקיים למרות הכל.
הוצאתי הרבה תסכול בפוסט הזה ועכשיו הגיע הזמן לקצת משו שונה
גל את אהובתי הנצחית! אני לעולם לא יעזוב אותך. לא עוזבים אוצרות כמוך, רק מקווים שהם לא יאבדו לך. ואני יעשה הכל רק כדי שתשארי שלי. אבל שיהיה פר אינאפ אה? 
פוסט מ21/8/2008 06:57.
עכשיו כבר הכל בסדר, כמו שאמרתי, היא אמרה לי שזה לא נכון וסתם הייתי פרנואייד.
חוץ מזה ההורים חזרו סוף סוף =] עם מלא קיטקאטטט יאמיי זה השוקולד אחד הטעימים! וכזה קנו לי נעליים וכבר ראיתי תמונות ויפה שם באיטליה.. עשה לי חשק לטוס
בא לי פלייסטיישן 3 XD
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
