לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רק מדוזות מתות שוחות עם הזרם


לבלוג הזה אין סיבה אמיתית, הוא סתם פה כי עדי ביקשה.

Avatarכינוי:  פיצולע

מין: נקבה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שלוש.


בום,

בום,

בום.

שקט.

 

"בצער רב וביגון קודר..."

 

האם זה היה קולו של השלום,

מבכה על תקוותנו האחרונה?

או שמה, אנו בוחרים,

ובאנוכיות מושלמת,

להאשים אותו במלחמה?

בכאוס.

הוא מת. אם הוא היה חי...

את הנעשה אין להשיב,

ואולי, רק אולי, טוב שכך?

הרי אם הוא היה...

 

פה נפל אדם דגול,

ואיך תשעה מילימטרים של עופרת,

הרגו מדינה שלמה?

 

בנזונה,

באמת שכן.

 

כ"כ הרבה תיעוב לבנאדם אחד.

והוא אפילו לא שווה את המילים שלי.

 

שלום מנהיג,

אבא, אח.

"שלום חבר."

 

פיצולע.

נכתב על ידי פיצולע , 2/11/2006 23:21   בקטגוריות ימי זיכרון, אקטואליה  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פיצולע ב-24/11/2006 00:35
 



שישה מיליון, יום השואה והגבורה.


עריכה-

חשוב לי להדגיש, שאנשים שעברו את השואה דווקא כן הצליחו לשמור על צלם אנוש,

ולבנות משפחה, בית.

אנחנו, כולנו, אנו היא נקמה המתוקה שלהם.

 

יזכור.

שישה מיליון.

שישה מיליון שלא קמו מתרדמה,

שנפלו ולא שבו.

שישה מיליון שלא יוכלו לדעת יותר,

אושר, מהו?

שישה מיליון שהובלו כצאן לטבח.

שישה מיליון שהתנגדו.

שביצעו בהם הרג, מעשי סדום, אלימות,

שישה מיליון ששאבו מהם כל רצון לחיות,

כל חלקיק של נשמה,

רק בגלל העובדה שנולדו.

 

שישה מיליון זקנים, ילדים, נשים, גברים.

שישה מיליון אחים, דודים, שכנים, חברים.

שישה מיליון חייטים, מוכרים, שחקנים, מורים.

 

שישה מיליון חלקים בפאזל הרשע,

שישה מיליון אנשים, נשמות.

 

שישה מיליון שלא הריחו פרח,

שלא ידעו זריחה,

שלא ראו את הסוף הקרב ובא.

שישה מיליון שחיו חיים לא חיים,

שהתקיימו בבורות, באשפתות, ברפתות, במחסנים נטושים.

בגטאות, מחנות, יערות ובונקרים.

שישה מיליון שכבר לא הרגישו רעב, או צמא, או חשק,

שחיו כדי לשרוד, ועשו הכל בשביל לחיות.

 

שישה מיליון,

שבאמת חפרו לעצמם את הבור.

שישה מיליון אנשים, נשמות תועות.

שמות שיישכחו,

אהבות שנקברו,

אמהות שאבדו,

ילדים שגוועו.

 

פולין, רוסיה, גרמניה, אינדונזיה, לוב, הולנד...

שישה מיליון אנשים,

שהקשר היחיד בינהם התבסס על הדת.

 

שישה מיליון,

שאיבדו כל צלם אלוהים.

שהתהלכו כחיים מתים.

 

שישה מיליון אנשים,

שאנחנו יכולנו להכיר,

שכן. אורח. מכר.

שישה מיליון זה לא רק מספר.

זה חיים, זה הקפה של הבוקר עם העיתון,

זה המשחק בחצר בצהרי היום,

זה הארוחה בערב,

סיפור לפני השינה,

שישה מיליון ללא מנגינה.

 

 

 

שישה מיליון שלא אתן שיישכחו.

כל-כך חשוב לי לעבור את המסע הזה בפולין.

 

 

מתגעגעת, אפילו שלא הכרנו.

נכתב על ידי פיצולע , 24/4/2006 19:41   בקטגוריות ימי זיכרון  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פיצולע ב-29/4/2006 23:36
 



11,530
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפיצולע אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פיצולע ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)