"אמא, למה יש ריח של פופקורן בשירותים?"
"מילא זה, אבל היית במטבח?"
לא באמת.
לא מצחיק, אבל חייבת לנצל את הרגע:
אי פעם קיבלתם בדיחה מדיילי ג'וק דוט קום?
בחיים שלי לא ראיתי בדיחות כ"כ עלובות,
ו... זה הבלוג שלי, יו נו.
כמה מביך זה לשבת ולצחוק על שמלה של אישה שראית מקודם,
ואז לגלות שהיא ממש מאחורייך.
עוד יותר מביך, שזאת סבתא של החברה הכי טובה שלך.
[ובנימה זאת, גילה, סליחה.]
לא באמת, טוב. לא בדיוק. S:
חברה שלי מנסה לחוש ת'צמה מצחיקה: "תמיד דופקים ת'שחורים"
"את לבנה י'טיפשה"
"רואים שהיא אף פעם לא הראתה לך את השערות שלה ברגליים"
יאק.
לדעתי, אחד השלטים היותר מיותרים הוא "זהירות, מדרגה."
כאילו, אם האידיוט לא רואה את המדרגה אז למה שהוא יראה את השלט?
תמיד בכל קבוצת חברים יש שלושה טיפוסים,
זה שכולם מקשיבים לו,
זה שכולם טוענים שרק בגלל טעות בירוקרטית הוא לא נכנס לאברבנל,
וזה שלאבא שלו קוראים זזי, ותמיד שאתם מדברים איתו יש לכם תחושה שההורים שלו בני דודים.
תודו שזה מצחיק שאנשים מנסים להשתמש במילים גדולות כדי להשמע חכמים,
בעוד שהם כותבים אותן בשגיאות כתיב.
זה שאני כותבת ת'שטויות האלו זה דבר אחד,
אבל זה שאתם קוראים אותם...
יש סיבה שהפוסט הזה כבר נמחק לי,
כ"כ הרבה נפח עם כלכך מעט תוכן,
זאת בטח הגרסא האינטרנטית לאבי ביטר.
אה, ועברתי ת'חמשתאלפים.
פיצולע.
ולסיום, תמונה.
You Know, For Laughs...
אה, ואני חייבת לציין, כי זה מטריד אותי,
הציטוט של
"זאת חוויה של פעם בחיים"
"כן! כי אח"כ אתה מת!"
זאת אני בפרץ גאונות P:
באמת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פיצולע
