ביקרתי היום בבסיס שלי.

רציתי לראות את כל החברים וממש התגעגעתי.

בחצי שעה הראשונה היה נחמד, כולם התנפלו עליי בחיבוקים ושאלות "איך באזרחות?" "מה את עושה עכשיו?" "את חסרה, זה לא אותו דבר בלעדייך!!"

אחרי חצי שעה כולם חזרו לעיסוקם, העבודה אף פעם לא נגמרת ואני כמו בפעמים הקודמות שבהן באתי לביקור נשארתי לבד, מחפשת מישהו לדבר איתו.

אין לי כבר משרד משלי, בכל מקום יושבים חבורות, אנשים חדשים מגיעים למחלקה ואני תקועה.

לא נעים לי ללכת כ"כ מוקדם ומרגישה לא בנוח להישאר במקום שכבר לא הבית השני שלי.

תקופת הצבא נגמרה סופית.

סוף סוף ראיתי אליס בארץ הפלאות!

לא אהבתי אותו.

ביום חמישי נסעתי עם אחיות שלי ואבא שלי לסינמה סיטי בראשל"צ.

הייתה שם קומה שלמה המוקדשת רק לאולמות הקולנוע!

נכנסנו לאולם ובכניסה חילקו לנו משקפי תלת מימד.

הסרט התחיל, ישבנו במקום טוב אם כי הייתי מעדיפה לשבת רחוק יותר.

התרגום נראה קרוב כ"כ בגלל משקפי התלת מימד מה שהקשה עליי לקרוא את הכתוביות ולראות את הסרט בו זמנית.

 מרוב שהמסך היה ענק לא יכולתי לקלוט את כל הפרטים.

בסוף הסרט אחיות שלי יצאו עם חיוך על הפנים ואני יצאתי ואמרתי "מאכזב".

מבחינתי הבמאי והשחקנים זה פשוט שילוב מנצח אבל משהו היה חסר.

לבסוף עליתי על זה - ג'וני דפ בדמות הכובען המטורף לא היה מטורף מספיק.

רציתי לראות עוד מהלנה בונהאם קרטר בתפקיד מלכת הלבבות, עוד צרחות עוד פקודות ביזאריות.

חיפשתי את אי ההגיון שכ"כ מאפיין את הספר הזה ולא היה מספיק.

בעיקרון הסרט לא גרוע ואני אשמח לראות אותו שוב, אולי בפעם השניה אני אמצא בו פרטים שלא שמתי לב אליהם קודם.

באותו יום קניתי את האלבום Black gives way to blue של Alice in chains

מומלץ!

אמנם ליין סטיילי חסר אבל עובדה זו לא פגעה באיכות השירה של ג'רי קנטרל והסולן החדש וויליאם דובאל שהפתיע אותי לטובה.

- - - - - - - - - - - -

מחר, לאחר יותר משלושה חודשים נטולי מעש אלך ללשכת העבודה ואתחיל להזיז קצת עיניינים.

הבטלנות והעצלנות דיי נוחים לי כרגע אבל העובדה שאין כבר צבא פערה חור גדול בחיי ואני נואשת למלא אותם בתוכן.

אז עבודה וצבירת ממון זה הצעד הראשון.

אחר כך רישיון ולימודים.

בהזדמנות זו אשמח אם אם קוראים רלבנטיים יוכלו לייעץ לי לגבי הבחירה באוניברסיטה או מכללה, מהם היתרונות והחסרונות בכל אופציה.

- - - - - - - - - - - - -

דבר אחרון לפני סיום.

הכנתי עיצוב חדש לבלוג.

לא מרוצה מהתוצאה אבל אין לי כוח להכין עיצוב חדש.

לילה טוב

רחלי.

לפני יומיים החלטתי לחזור לכתוב בבלוג בקביעות.

הכתיבה בבלוג משרתת בעיקר את הכותב לצורך פורקן או כל סיבה אחרת אך עוד אנשים קוראים בו ולכן חשבתי שמין הראוי שהקוראים יכירו אותי יותר טוב.

אפשרות אחת היא פשוט לקרוא את הרשימות או פוסטים קודמים אך מאחר ויש מעל ל400 אני אסכם בפוסט הזה הכל.

מעין דף חדש.

קוראים לי רחלי, בת מזל אריה ובאוגוסט אהיה בת 21.

יש לי שתי אחיות הקטנות ממני ועוד אח בן שנתיים.

אני משוחררת מצה"ל כבר ארבעה חודשים.

כרגע אני לא עושה כלום (אם לא מחשיבים את ההידבקות לטלווזיה)

תכונות אופי: רגשנית, מעדיפה להיות בחברה עם מספר מצומצם של אנשים קרובים או להיות לבד, אוהבת ללמוד דברים חדשים, חסרת סבלנות, שונאת שמתווכחים איתי כשאני יודעת בוודאות שאני צודקת.

מוזיקה מועדפת: גראנג' ומטאל - בעיקר דום.

הסדרות שאני צופה בהן בקביעות בתקופה זו הן:

מופע שנות ה - 70, סמנתה מי?, דקסטר, ליפסטיק, מלרוז פלייס, האנטומיה של גריי, Glee - רק אותי זה קצת מאכזב?, מרפאה פרטית, על טבעי

תחביבים: קריאה, פתירת תשחצים, משחקי קלפים בעיקר טקסס הולדם.

להקה אהובה: Alice in chains

מערכות יחסים: אחת שגם היא לא כ"כ נחשבת (חודש)

מקום בילוי מועדף: אטמוס בר ברחובות

משקה אלכוהולי: בירה, פינה קולדה, אורגזמה, יין לבן

סיגריות: NEXT

האלבום הבא שאני מעוניינת לרכוש: Alice in chains - Black give way to blue

הסרט הבא שאני רוצה לראות: אליס בארץ הפלאות

הספר הבא שאני רוצה לקרוא: דברים שצריך/סטיבן קינג

הערך האחרון שעליו קראתי בויקיפדיה: שדים (התפתח לערכים "מלאכים" "לילית" אשמדאי" "סמאל" "סיפור גן עדן")

פרטים קצת מביכים:

* מפחדת מהרכבת שדים בלונה פארק - בגיל 16 עליתי עליה ועצמתי עיניים.

* עדיין אוהבת את התכנית המצויירת X-MEN (הדמות האהובה עליי היא גמביט).

מטרות:

* להשיג עבודה

* להתחיל ללמוד נהיגה ולהוציא רישיון (!)

* פסיכומטרי (במידה ואני אלמד באוניברסיטה ולא במכללה)

* לקנות כרטיס להופעה של מטאליקה (וכמובן להיות בה)

ויזואלי:

מקווה שעכשיו אתם מכירים אותי קצת יותר טוב.

לילה מצויין.