מתישהו בשבוע האחרון התברר, שלפני המון זמן העביר אסיר בטחוני כלשהו, מידע לגבי כוונה לבצע פיגוע. המידע לא קיבל את ההתייחסות הרצינית המתבקשת בשב"ס ולא הועבר כראוי אל השב"כ. או לפחות כך נטען בתקשורת. עכשיו צריך השב"ס להשיב, מדוע לא הועבר המידע לשב"כ ומדוע לא התריעו על רצינותו.

עכשיו תראו - לא באמת עקבתי מה קורה עם הסיפור הזה. נדמה לי שביומיים האחרונים מתברר לאט לאט שהמידע כן הועבר ושגם השב"כ לא ייחס לו חשיבות רבה מאד. ניחוש שלי - עוד יתברר שהמידע לא היה ממוקד ושהגיע ממודיע לא אמין ושלשב"כ ולשב"ס היו כל הסיבות שבעולם להתעלם ממנו, אבל השאלה האמיתית שתישאר באוויר היא - מה קרה שהסיפור הזה צץ ועלה פתאום??

וכשכזה סיפור מופיע לפתע פתאום בתקשורת, הדבר הראשון שאני שואלת את עצמי הוא, מי מרוויח מהפצת הידיעה הזאת - וגם מי מפסיד ממנה.

ותשובתי לעצמי היא: אין לי מושג מי המרוויח הישיר - אבל יש לי ניחוש לא רע לגבי המפסיד. והמפסידים הפעם הם יעקב גנות ואבי דיכטר.

גנות היה ראש השב"ס בתקופה המדוברת ודיכטר הוא זה שמבקש למנות אותו למשרת מפכ"ל המשטרה, כשהכתם הזה רובץ בעברו הממש לא רחוק.

אני לא מאמינה שהפרשיה הקטנה הזאת תמנע את מינויו של גנות, אבל ביחד עם סיפורי השחיתות העתיקים, היא מוסיפה לתדמית הלא מוצלחת שלו וכל מה שמכתים אותו - מכתים גם את הבוס שלו.

ותשאלו - מה, ככה פתאום התגלה המידע הזה ע"י דורשי רעתו של גנות והם הזדרזו לצאת ולפרסם אותו ברבים?

אז התשובה היא לא. סביר שלא. יותר הגיוני, שהמידע הזה רובץ אצל מישהו כבר הרבה זמן ומחכה לשעת כושר או להזדמנות בה יהיה שימושי באמת.

לו היה כאן משהו אמיתי. סיפור שיש בו ממש, סביר שכבר היה יוצא לאוויר העולם מזמן והאחראים למחדל היו נותנים את הדין, אבל כאן, גם אם יש איזה שמץ של אמת או בדל של סיפור, יש בעיקר ספין מסריח, שכולנו בולעים ומבקשים עוד ועוד ועוד.