אני מרגישה שאני לא יודעת איפה אני נמצאת מהבחינה הזאת...
אולי אני רוצה את זה כלכך ואני לא רואה מה שבאמת אני צריכה.
כאילו אני רוצה שמישהו יסחף אותי אני רוצהלהיות ספונטנית עם מישהו
אני רוצה שנחליט לעבור לגור ביחד אני רוצה להתפתח לצד מישהו אני רוצה לאהוב
אני רוצהלעשות הכל בשביל בנאדם ושהוא יעשה בשבילי הכל וכאילו אני מרגישה שזה משהו שבחיים לא יקרה.
אני רוצה שיכתוב לי מכתב אהבה, אני רוצה שלא יודעת יעשו איזה מחווה רומנטי כמו בסרטים אבל אני רוצה את זה
ממישהו שאני אוהבת ממישהו שאני מחכה שיעשה את זה. אוחח
מה שקורה עכשיו זה שהאקס המיתולוגי החליט שהוא רוצה לחזור אליי וזה היה יכול להיות אחלה קאמבק אם הוא לא
היה כ"כ שונה ממש שאני זוכרת אותו, מרוכז בעצמו וחושב רק על עצמו.
מישהו שאני מכירה ממש מזמן ואני רואה אותו כמו אח כאילו באמת אני לא רואה את עצמי איתו בקטע רומנטי בכלל
ואני מרגישה ממנו שהוא רוצה יותר וכאילו מפחיד אותו לפגוע בו או לדבר איתו על זה כי אולי זה סתם משהו שאני חושבת
והוא בכלל לא ככה.
ועוד כל מיני אנשים הזויים ב"אמצע הדרך" שקצת לא ברור לי מה הכוונות שלהם אבל זה מרגיש כאילו רוצים שיהיה משהו
ואולי שוב אני טועה. אוחחחח למרות שיש מישהו אחד שממש כיף לי לדבר איתו אבל הוא קו אדום מאוד מאוד מאוד!
משהו שבחיים לא יקרה וטוב שאני שמה לעצמי קוים אדומים לפני שיכל להיות מאוד מוזר ולא נעים. אז עכשיו אנחנו רק מדברים.
וזהו חוץ מחיבה אין כלום וככה זה צריך להיות.
אז רומנטיקה: משהו שכ"כ צריך אבל כ"כ קשה למצוא.
אבל חוץ מזה החיים בסדר גמור :)