לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  ‎RayGoneWild :]] ™

בת: 34

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2012

מכתב ראשון


סלביק היקר,

אני  כבר הרבה זמן רוצה לכתוב לך מכתב. לא יודעת מה לכתוב בו למבסוף החלטתי לכתוב את מה שיש לי להגיד.

אני אוהבת אותך, אני לא יודעת מה יש ביניינו שפשוט ידעתי שאתה זה הבנאדם שלי מאותו רגע שכתבת לי בפייסבוק.

מאותו יום התחלנו להתכתב בלי הפסקה, דיברנו בטלפון שעות ויכלנו להמשיך לדבר עוד הרבה יותר שעות. אני מתגעגעת לזה, אני מתגעגעת אלייך. אני מרגישה שבמהלך הקשר שלנו קרה משהו לא טוב אני לא יודעת מה אולי זאת אני אולי זה אתה ואולי זה שניינו, באיזשהו שלב אני חושבת כבר התחלנו לעשות דווקא אחד לשני במקום לעשות מה שנכון ומה שטוב אחד לשני, אני חושבת ששחכנו את ההרגשה שהייתה בהתחלה, אולי זה היה צריך לקרות אני לא יודעת אולי אנחנו צריכים להיות במקום שאנחנו עכשיו. ואת האמת אני אפילו לא יודעת איפה אני, תמיד כשהיינו רבים הייתי עצובה ותמיד בכיתי ותמיד לא יודעת הייתי בדיכאון מסויים אבל בחיים לא הגעתי למצב שאני בו עכשיו, היום, בזמן שאני כותבת את המכתב הזה.

תמיד ראיתי בסרטים אנשים אומרים אין לי חשק לקום מהמיטה, ואני לא מדברת על החשק הזה של אתה יודע שיש לך עבודה או לימודים או צבא ואין לך כוח ואתה עייף ובא לך להיות זרוק. אני מתכוונת לחשק אחר. ואני חושבת שבאמת אף פעם הרגשתי את זה עד היום.

אין לי חשק לקום מהמיטה, אין לי חשק לאכול אין לי חשק לצאת החוצה אין לי חשק לראות אף אחד אין לי חשק להיות פה.

אני כלכך מקנא באנשים שיש להם ביצים לקום לקחת את הדברים ולנסוע מפה, הלוואי ולי היה את האומץ הזה, הלוואי ויכלתי לקחת את הדברים שלי ולנסוע מפה לא יודעת לכל מקום רק לא פה, רע לי לבעדייך אני רוצה להיות קרובה אלייך ולפעמים במיוחד עכשיו זה נראה לי כלכך לא אפשרי אני מרגישה שאתה דוחה אותי, אני מרגישה שאתה לא רוצה לראות אותי בכלל, למרות שכשאני כותבת  לך שאני אוהבת אותך ואתה אומר לי שאתה אוהב אותי בחזרה, אני מרגישה כאילו התרחקת ממני, אני רוצה שתחזור אליי אני רוצה שתחזור להיות מי שאתה איתי כי אני לא יודעת מי אתה עכשיו.

אני נזכרת בתקופה שהיינו ביחד, אני תמיד תמיד רציתי שנעשה משהו ביחד שנלך למועדון שנלך לסרט שנלך לאנשהו ופשוט לא היו לך או לנו לפעמים אמצעים ותמיד הייתי מבינה ואני עד עכשיו מבינה, אני תמיד רציתי שנעשה משהו תמיד רציתי לנסוע איתך לצימר שאף פעם בחיים לא הייתי אני תמיד רציתי שנסע לאילת, לצפון, לים אפילו לא יודעת לכל מקום אפילו ללונה פארק או לספארי כי אני רוצה להיות איתך אני רוצה לעשות איתך דברים,

ואף פעם לא הזדמן לנו.

חשבתי שאחרי שתשתחרר יהיה לנו את הזמן הזה לעשות את כל מה שרציתי אולי אני קצת חיה סרט אבל תמיד רציתי.

זה לא הגיע, להפך התרחקנו יותר ויותר אני לא יודעת למה, אולי שוב אני או אתה או אנחנו ושוב המשכנו לעשות אחד לשני דווקא או אני לא יודעת מה זה היה, אבל שוב זה לא היה טוב לקשר שלנו עד שלבסוף זה נגמר.

אני כותבת את המכתב הזה ואני פשוט כותבת כל מה שיש לי להגיד ואני כבר כותבת דברים שכבר הוצאתי מהקשר ואז אני שוב חוזרת עלייהם. אני מבולבלת. אחרי יום שישי אני מרגישה שאני מנסה ומשתדלת לעשות הכל אני יודעת שלא עבר הרבה זמן אבל אני כן רוצה שתדע שאני אוהבת אותך ואני מוכנה לעשות הכל בשביל שתסתכל עליי כמו פעם, שתאהב אותי כמו פעם, שתגיד שאתה פשוט אוהב אותי ולא צריך שום דבר אחר. ואני מפחדת לאבד אותך אני יודעת שיש עוד בנות אני לא יודעת אם זאת רק אחת או אולי 2 או אולי אפילו 10 שרוצות לקחת אותך ממני, לפעמים אני מרגישה שזה מצליח שאתה כבר לא איתי. שאתה כבר לא צריך אותי ופשוט לא יודע מה להגיד לי או שאתה אולי מבולבל וזה קשה.

זה קשה לי קשה לי עם זה אני יודעת שלך קשה יותר אבל אני לא רוצה לאבד אותך אני אוהבת אותך.

בחיים לא אהבתי אף אחד ככה בחיים אף אחד לא גרם לי ככה, בחיים לא עשיתי דברים כמו שאני עושה עכשיו ואני מרגישה כמו בנאדם לא שפוי, אבל ככה זה כשאוהבים מתנהגים לפעמים כמו מטורפים נכון?. אני כלכך רוצה לקבל ממך את הנקישה על הדלת ולהגיד לי "רעיה בואי נסע מפה , רק אני ואת לא משנה לאן, אנחנו נהיה בסדר כל עוד אנחנו ביחד ויש לנו אחד את השני" ואני יודעת שאני יעזוב הכל ואני יברח איתך אני כ"כ רוצה לקבל ממך את המשהו הזה שיפתיע אותי את המחווה הרומנטית כמו בסרטים, בקומדיות הרומנטיות שאני כל כך אוהבת לראות ואני כלכך מושפעת מהם.

בינתיים עד כאן, המכתב הראשון.  

 

אוהבת תמיד

רעיה.

 

 

 

 

אני רוצה לעשות משהו עם עצמי, אני מרגישה שאני לא עושה מספיק, אני מרגישה לפעמים שאני מתחילה משהו ולא מסיימת כמו ההליכות בערב אני חושבת שאני ימשיך (אלה אם כן ירד גשם חחח) אני רוצה ללכת להתנגב איפושהו אני רוצה לעזור איפושהו. אני רוצה לעשות משהו טוב, אני רוצה להוציא את המכוער בלי אני רוצה להיות בנאדם יותר טוב ממה שאני עכשיו. כי עכשיו אני בנאדם פגום.

אני חושבת שהמשפט של, השינוי מתחיל בי זה צריך להיות המשפט שלי היום. אז היום בטח בשעה 19:00 אני ילך להליכה שלי אני מקווהשאני ירגיש יותר טוב ולא יכאב לי הגב כמו שהוא כואב עכשיו. ומחר, מחר אנ הולכת לפגוש אותך אני רוצה להגיד לך את כל הדברים האלה, ואולי אני יגיד אני רוצה שתדע אני רוצה שתדע שאני לא רוצה לוותר. ואני מקווה שזה גם מה שאתה רוצה.

כל המכתב הזה אני כותבת רק על מה שאני רוצה, והדבר היחיד שאני רוצה זה לדעת מה שאתה רוצה!

אני רוצה לדעת מה יגרום לך להיות מאושר, מה יגרום לך לחייך, מה יגרום לך להיות שמח. כמובן שאני מקווה שזאת אני אבל אני לא יודעת. אולי זה לא אבל אני ישמח אם תעשה משהו שגם אתה רוצה. אני רוצה שתעשה משהו בלי לחשוב על אף אחד אחר. שתעשה מה שטוב לך.

טוב אז עד לפה להיום. בטח אני יכתוב שוב מחר.

 

יום טוב

:)

נכתב על ידי ‎RayGoneWild :]] ™ , 9/12/2012 15:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



146,701
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל‎RayGoneWild :]] ™ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ‎RayGoneWild :]] ™ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)