והינה זה שוב התחיל,

אני גרה בבאר שבע... ואתמול בלילה זה הגיע כבר לרמה אחרת לגמרי!

כל חצי שעה שעה יש אזעקה כפולה 10 בומים כל פעם אתה חושש שזה קרוב ליד הבית ואתה מרגיש

את החלונות זזים כאילו עוד שנייה הם מתנפצים. וכן היו גם פגיעות בעיר בנס אין פצועים.

אי אפשר לחיות ככה יותר אני אישית מאוד מפחדת מזה אני נכנסת לפאניקה ולחרדה

אבל אתם יודעים אני מעדיפה להרגיש את זה אפילו תקופה מסויים העיקר שזה יביא לתוצאות

אני לא מבינה למה המדינה המגעילה הזו חוששת שהטילים יפגעו במרכז כאילו תושבי הדרום בכלל

לא חשובים כאילו זה בסדר שבמשך 12 שנים כל אותם ישובים עוטפי עזה שחוטפים את זה

ע"ב יום יומי זה בסדר.

"אלה החיים במדינת ישראל 2012, מעל מיליון אזרחים במקלטים וקרוב ל10,000 איש משחקים גולף ומתזמנים פקקי תנועה.

חשבתי שיש לי תעודת זהות כחולה. אז למה אני מרגיש כמו פליט?!
12 שנה מעל מיליון אזרחים מופגזים מדי יום. מטרות המבצע: ׳לצמצם את הפגיעה בדרום׳בשום מדינה בעולם זה לא היה קורה!"

מאת - אזרח ישראל.

היום נסעתי לעבודה עם הרבה חשש, פחדתי לצאת מהבית שלא תתפוס אותי אזעקה (שאגב התחילה כבר ב-6 בבוקר)

פחדתי כי אין לי לאן לברוח כשאני בנהיגה או אולי אני אפילו לא ישמע את האזעקה.

הגעתי לעבודה והאמת לא הייתי מרוכזת בעבודה בכלל, ואז הגיעו תלמידים מת"א ליום כיף אצלנו (כ-150 תלמידים כיתה יב')

שקודם כל עוד לפני שנכנסו הסבירו להם שיש אנשים שנמצאים אצלנו בשביל להרגע קצת להוציא את הילדים

מהעיר ולא לשמוע את האזעקות, אבל התלמידים האלה התנהגו כמו ברברים היה פשוט מגעיל.

השתחררתי קצת יותר מוקדם מהרגיל מהעבודה כי אני לא מרגישה טוב יש לי קצת חום וכואב לי הראש

אולי זה סתם משהו שיעבור ואולי זה מלחץ וחרדה.

אני פשוט רוצה שסופסוף תהיה מטרה בכל זה ואחת ולתמיד זה כבר יגמר אין דבר יותר מפחיד

לחיות בפחד מתמיד ולהיות ערוך ללא נודע.

ובנימה זו אני רוצה להגיד תודה לחיילים שלנו שנמצאים שם ומגנים עליינו ואנחנו יודעים כמה זה קשה

עם המון אהבה והערכה והכי חשוב שתחזרו הביתה שלמים ובריאים.

* i miss you*