אז כן..הכותרת אומרת הרבה על מה שהולך להיות כתוב כאן..
זה התחיל עוד מהחברה הכי טובה..
זה היה מדהים..כל הזמן היינו ביחד..מאז שנולדנו ועד תחילת החטיבה..
אבל אז דברים משתנים..גדלנו..וכל אחת הלכה לדרכה..שמרנו על קשר אבל לא כמו שהיה פעם, וזה אפעם לא יחזור להיות ככה..כמו כמעט כל הדברים ההגיוניים בעולם.
והיו את החברות של היסודי..פפשש..כמה עברתי איתן..באיזה שהוא מובן היה קשה לי ומוזר להכיר חברים חדשים ולנתק קשר לגמרי עם החברות האלה..
אבל נעזוב את זה..אחר כך "החבר'ה" לא האמנתי שאני הגיע למצב כזה..14 חברים דה בסט שיכולתי לבקש ובכלל תקופה מדהימה שהייתה לי בחיים..
עד שהיא גם הלכה לקיבינימט..
אבל אז הייתה את התקופה של השכבה..שכל השכבה התגבשה והכרתי מלא אנשים זה היה באמת אחד הכיפים...
אבל כל זה בכלל לא משתווה למה שהיה שנה שעברה..
הכרתי אותו..ואין..הוא היה אני חושבת החבר הכי טוב שהיה לי אי פעם..לא חבר כזה..חבר-אח שאיתו הייתי מדברת על הכל, והוא איתי ועל הכל הייתי מתייעצת איתו והיינו הרבה ביחד..
חח אני אפילו לא אשכח את הסרטונים שעשינו ביחד..
אבל אז הקשר נותק, כמו תמיד..והייתי מבואסת מזה ועדיין..לפעמים אני עדיין חושבת על זה..ועל איך שבאלי שזה יחזור להיות מה שהיה, אבל לא יעזור כלום..כבר ניסיתי הכל ושומדבר לא ישתנה ויחזור להיוות מה שהיה..
ועכשיו כשיוצא לי לחשוב על זה..הקשר נותק בגלל שהיית עסוק, עסוק מידי בשביל לדבר..להיפגש..
עסוק..אוי לא..זה שוב חוזר אלי..
נמאס לי לסבול מכל השיט הזה..כי בסופ רק אני נדפקת ומצטערת על כך..
ואם אתה מתחיל מעכשיו להיות עסוק תודיע לי לפני זה שאני לא אפגע..
כי אתה באמת חשוב לי..ואני מקווה שתבין את זה..