ובחזרה לנושה המרכזי בחיי, הדבר שמעסיק אותי כמעט תמיד ומאז שאני זוכרת את עצמי – החרמנות שלי. (אגב, זה רק אצלי? אנשים מתפלאים מזה אבל נראה לי שזה טבעי לחלוטין). זה מצחיק שעם זאת התחלתי יחסית מאוחר ואפילו הייתי בטוחה באיזשהו שלב שלא ארצה להתחיל בחיים – כמה נאיבי.
מתי זה התחיל ואיך זה נמשך? או כל הספורים והלא-ספורים שלי או ה"גברים" בחיי.
הראשון היה ידיד טוב (ועדיין) שבמקרה גם היה ה"חבר" הראשון שלי במשך כיתה ו'.
בכל אופן תמיד נשארנו ידידים טובים. הוא היה אז בקרבי וחזר לשבת בבית. ישבנו אצלו, הוא מעושן ואני שיכורה. ישבנו ודיברנו וזה פשוט הגיע לזה. לא היה משהו אבל באווירה נוחה. הייתי מרוצה שהפעם הראשונה היתה עם מישהו מוכר שנוח לי אתו. אחרי זה הקשר נותק לחצי שנה וכשחזרנו לקשר זה לא חזר על עצמו.
יצאתי עם זוג חברים כצלע שלישית למועדון במרכז ושם הכרתי את השני. גם בגילי בערך. הקשר הראשון לזיונים כמעט בלבד. הוא גר בעיר אחרת והיה בא לקחת אותי אליו לזיון ומחזיר. הוא לא עניין אותי במיוחד אבל מעולם לא היתה לי מערכת יחסים קודם (והייתי די שמנה) כך שלא רציתי להחמיץ הזדמנות. הוא היה חמוד בסך הכל. נהנתי. הוא גמר את זה מגעיל – פשוט הפסיק להתקשר וגם סינן אותי. זאת לא היתה אהבה אז זה לא היה נורא אבל אף פעם לא נעים להיזרק (וגם לזרוק לדעתי)- עבר...
עוד הייתי בצבא ובימי חמישי הייתי יוצאת קבוע למועדון קטן באזור. הכרתי שם בחור שמן בגילי. אולי היה פחות שמן אז אבל הלך והשמין (בעיקר כשאני רזיתי – יותר מאוחר...). לא היו לי סטנדרטים מי יודע מה ואלוהים יודה מה ראיתי בו בכלל... הבעיה היתה שבדרך כלל לא עמד לו. אני חסרת הניסיון והביטחון העצמי הרגשתי די רע עם עצמי. הוא תמיד אמר שזה בגלל האלכוהול ואני תמיד חשבת שזה בגללי.
סיימתי את השרות הצבאי שלי ועזבתי את ההורים לדירה משלי. הייתי בטוחה שאני מאוהבת באותו שמן והוא אמר שיש לו מישהי חדשה. בעסה. לא יודעת מה באמת ראיתי בו – לא היה לנו שום דבר משותף – הוא פשוט משך אותי פיזית (...) ואכזב בביצועים..
בקשר הבלתי רשמי עם השמן היתה לנו הפסקה ואז הכרתי אחר שגם אתו לא יודעת מה עשיתי. (זה לא ספור מבחינתי).תכלס לא עשיתי אתו כלום. ישנתי אצלו אבל הוא רק רצה ביד ואני לא הסכמתי. גם סמים היו אצלו בשגרה (ולא רק קלים) למרות שלא התנהג כמו מסטול. זה נגמר מהר...
רציתי אז לחזור לשמן – והוא כאמור טען שיש לו אחרת.
יצאתי בפעם הראשונה בעיר החדשה שלי (איפה ששכרתי דירה) והכרתי את הרביעי. הוא היה פשוט מקסים. בן 28, היתה לו עבודה רווחית מאד, מכונית גג נפתח. תמיד מפנק ולוקח אותי לכל מיני מקומות בילוי. לבוש תמיד יפה – חולצה מכופתרת וכו'. הולך לחדר קושר – ורואים (לא יותר מידי) ועור מצבע שוקו. מה עוד אפשר לבקש. אפילו במיטה היה פצצה. החיסרון שלו היה שלא היה מוכן לשים קונדום (ואני הייתי מטומטמת כדי לוותר).
במקביל הכרתי אחד מבוגר בבית שניהל בית קפה בשכונה.
הוא היה בן 33. נהיה מצב עם המבוגר ובמקביל עיצבן אותי הרביעי באותו יום (הוא היה גם קנאי וחשד במשהו..) כך שנגמר עם העשיר והתחיל עם המבוגר.(אני הייתי אז בת 20.
את אותו מבוגר אני אוהבת עד היום (לא מאוהבת- אלא פשוט אוהבת). הייתי אתו בקשר חצי שנה. קשר של כמעט ורק זיונים. אבל הוא אולי הגבר הכי סקסי שהייתי אתו. היום אנחנו בקשר פעם ב.. – של ידידות בלבד.
היה לי משבר די רציני אחריו. אני ביקשתי לסיים את הקשר והוא הבין והיה מותק. רציתי יותר ממנו אבל ידעתי שזה בלתי אפשרי גם בגלל הגיל וגם בגלל טיב היחסים שלנו עד כה – זה פשוט לא היה זה. הרגשתי שהוא לא מסוגל להיות מאוהב בי ומסתכל על אחרות והיה לי מאד קשה עם זה. עד היום אני עוד קצת מקנא לו... אולי עכשיו כבר לא.
הכרתי בחור בגילי שממש לא עשה לי את זה אבל היה חמוד. זה נגמר די מהר – מספר שבועות ואני גמרתי אתו כי הוא גמר בפנים בלי להזהיר ועוד ברוב חוצפתו שאל – "את לא לוקחת גלולות?!". זאת היתה אולי הפעם הראשונה והאחרונה אתו.
נדמה לי שאחרי זה הכרתי את השכן ממול. מספר 6 או 7 שלי. בן 28. חמוד, קצת סטלן – לא יותר מידי, די מחפש את עצמו ולא לגמרי מובן לי. כאילו דיברנו שפות קצת שונות. אתו היה מעניין (...מבחינת תנוחות – בעיקר 69). שום קשר מחייב. הוא גם נראה לא רע. אולי בגלל סמים, היה לוקח לו המון זמן לגמור שזה היה טיפה מתסכל – אבל כשאני חרמנית – וזה מה יש – נתמודד..
זה היה מן קשר קצר שחזר בעת הצורך עד שעברתי דירה ובזה זה נגמר.
הכרתי בבאר בחור מעיר אחרת – אליה ידעתי שאעבור עוד חצי שנה- אז אמרתי לעצמי שאתו – אני צריכה לשמור על קשר – כדי שיכיר לי את העיר ויהיה לי לחברה...
אם השכן ממול היה 7 אז זה מספר 6 שלי.
הוא בא לישון אצלי כשהיה באזור ויצאנו לשתות. עד היום אנחנו בקשר פעם ב... יוצאים לשתות. פעם גם יותר מלשתות אבל היום יש לו חברה בחו"ל ולא ממש מוצא חן בעיני המצב של יותר אתו... לא משנה כמה זמן ייקח עד שתגיע.
כשיצאתי לחגוג את החודש האחרון בעיר, עם אותו בחור אחרון וידידה נוספת שלו, נדלקתי על מישהו חדש – ממבט ראשון. הוא ישב לידי על הבאר וגם יצא ב"דרך אגב" להחליף אתו מספר. התקשרתי אליו ונפגשנו וישנתי צלו על הפעם הראשונה. היה לי כל כך כיף אתו – כל כך אהבתי אותו אפילו שלא הכרתי אותו ממש. אתם מכירים – את ההרגשה של קשר עם מישהו בלי להכיר יותר מידי – בקיצור נתפסתי. הוא גם היה בן 28. מספר 8.
העניין היה דיכאון שהלך וגבר ואני שניסיתי ללא הצלחה לגונן על עצמי מנפילה. ידעתי שעוד חודש אני עוזבת את העיר וברור שהקשר הזה מסתיים אז. גם לו היו תוכניות לעבור לחו"ל... זה היה ברור לשנינו מההתחלה. נדמה לי שלא ידע אם לבטוח בי מבחינת בלעדיות לו – כי באותה תקופה ביליתי הרבה עם חברה' בבאר שבו הכרנו... די השפלתי את עצמי בנסיונות כושלים להשאר אתו בקשר. השיא והסוף היה כאשר שלחתי לו הודעה פתטית (כשעצם היותה הודעה זה פתטי בפני עצמו – פשוט לא הייתי מסוגלת לומר לו..)- שהייתי מאוהבת בו ושיותר לא אטריד אותו. זה היה חצי שנה אחרי שכבר עזבתי את העיר ואולי גם מאז שהתראינו לאחרונה... פשוט הרגשתי צורך לומר לו את זה כי לא הייתי בטוחה שידע זאת ומעולם לא היה לי מישהו שחשתי כך כלפיו...
באותו באר שהכרתי את אהבתי הנכזבת הכרתי עוד אחד- שהיה אז ידיד בלבד וחודשים אחר-כך נהיה יותר מזה. הוא מספר 9. חמוד, בן 38. מבחינתי זה היה ברור מההתחלה שזה לא יהיה רציני, המבוגר הראשון שלי (בן ה-33) כבר לימד אותי את זה. אבל היה לי כיף אתו גם לשתות ולדבר. כמובן שזה נגמר בזיון. הוא ידיד טוב אבל לא בטוח שאתקשר אליו שוב, עדיף כך בשביל שנינו – קשר לא בריא לאורך זמן.
יצאתי עם חברה והיה בבאר ידיד שלה. הוא היה חמוד (מספר 10). היא הלכה מוקדם. הוא הסיע אותי הביתה ואני הזמנתי אותו לקפה... שוב מבוגר – בם 38 (אבל לא בנפש). לא עמד לו. אולי הלחצתי אותו – לא ציפה לזה. אולי מהסמים – מעושן לא קטן... גם כשישנתי אצלו פעם אחרת זה לא עבד... מעולם לא החלפנו טלפונים – זה היה קשר בהזדמנות. ונגמר.
ידיד מהשכונה החדשה. הפעם בגילי. היה לנו דיבור די פתוח וטוב. הוא רצה זיון. אמר שזה לא ישנה את אופי היחסים בינינו. אני לא הסכמתי. נשברתי ערב אחד וזה לא היה טוב. אמנם אופי היחסים לא ממש השתנה – בהתחשב ביחסים שכמעט לא קיימים, אבל היה רע ועדיף שלא היה במסגרת חברתית שקרובה אלי בדרך שגרה... הוא אמר שפעם הבאה יהיה יותר מוצלח ואני אמרתי שלא תהיה פעם באה. לא משנה. זה מספר 11.
התחלתי עם אחד שמזמן רציתי והאמת שכבר עבר לי אבל נוצר מצב- היה לי האומץ וההזדמנות. אמרתי לעצמי- גם בשביל להעלות את הדופק, לשם הריגוש וגם כדי להוציא מהמערכת ולדעת שניסיתי... – הוא סרב. לא ממש הזיז לי. אבל מספר שבועות אחרי זה גיליתי שיש לו חברה חדשה ואז זה כן הזיז לי. אני כזאת קנאית. בעצם הפעם נדמה לי שזה פחות כנאה ויותר מבוכה להיות בנוכחות. הפרעות שלי...
התחיל איתי בחור בבאר. בן 30. מאמן ספורט. ריבועים בחזה. תמיד רציתי מישהו שרירי בשביל לתפוס לו בחזה המוצק. אך. הוא פינק אותי. היה בא לקחת אותי, מתעקש לשלם עלי ומחזיר אותי. לא לחץ עלי גם כשישנתי אצלו. -לא עשינו כלום. (לכן הוא לא ספור). הוא פשוט לא עניין אותי מנטאלית. הייתי במשבר מדידות באותה תקופה וכל-כך נהנתי מתשומת הלב שלו – מהטלפונים והתרפקות בחיקי... אמרתי ננסה עוד דייט אחד ועוד וזה לא היה זה. אחרי שלושה-ארבעה דייטים – נגמר. אבל היה כיף לתפוס לו בחזה.
12. יצאתי למועדון עם חברה, שם הכרתי את הכי מבוגר שהיה לי. בן 40. מפנק ומקסים. היה כל כך כיף אתו. נגמר אחרי חודש – בגלל הגיל. ממש נקשרתי אליו והיה לי קשה. דיכאון במשך חודש. נפגשנו שוב אבל זה כבר לא היה אותו דבר ועדיף ככה.
שוב בבאר, ישב ליידי חמוד. בערך בגילי. נראה כאילו מחפש נושא שיחה לדבר איתי. לפני שהלך – ביקשתי את הטלפון. יצאנו פעם אחת וזהו. הוא אמר שזה לא זה. למרות הבאסה מדחייה – זה באמת לא היה זה אז לא היה נורא.
שוב דיכאון. בדידות. יצאתי עם ידידים, אפילו לא השקעתי בלבוש או איפור – והתחיל איתי חמוד. בן 35. שוב בעיית הגילאים. שוב הוא לא רוצה שום דבר רציני. מספר 13.
ועכשיו זה עכשיו.
ייתכן ששכחתי אנשים. אם אזכר – אשוב לעדכן. גם לא סיפרתי עוד על הפנטזיות שנשארו אצלי בראש. כבר בפעם אחרת...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
