נכתב ב-15.5.2008

קשה לי בלעדייך. זוכר שהיינו תמיד מחייכים זה לזה?

זוכר שתמיד היית בא...

היו כמה פעמים שרצתי אליך...

זוכר איך היית מאושר כשהיית רואה אותי?

זוכר שגם אני הייתי מאושרת?

זוכר כמה אהבת אותי? אבל אם אהבת אותי אז איך...

זוכר כמה אהבתי אותך? אהבתי...

אבל תראה איך עכשיו העולמות שלנו התפצלו ואין לך מושג בכלל...

אתה לעולם לא תזכה יותר...

אהבת אותי אהבת אותי אהבת אותי אהבת אהבת אהבת אהבת...

איך? איך?

כשכואב מבפנים אז גם כואב לעיניים. ובגרון.

(על הדף, כמובן, זה נראה טוב יותר, הגיוני יותר. פחות פסיכדלי. בכל זאת היה חשוב לי להעלות את זה לכאן.

היה חשוב לי להדגיש שאני מחפשת את נקודת הראות שלו- אני קודם אומרת מה הוא עשה\הרגיש\חשב, ורק אז מה אני עשיתי\הרגשתי\חשבתי. המחשבות שלי ממוקדות קודם כל בו.

זה לא טוב.)