ימי חיי...

האמת?

אין לי הרבה מה לכתוב,

על מה לכתוב? על זה שיש לי מבחן מגעיל בחדו"א בעוד פחות משבועיים?

על זה שאנחנו קורעים את התחת בעבודה ואף אחד לא מעריך אותנו?

על זה שאנחנו מממנים מכיסנו חצי מביטוח הבריאות שהחברה בה אנחנו עובדים אמורה לשלם?

הייתה לי יומולדת בשבוע שעבר, היה ממש כיף, יצאנו למסעדת "דיילי גריל", אכלתי פיצה למנה ראשונה, פילה מיניון למנה עיקרית ולקינוח אכלתי את הקינוח הכי מדהים בעולם, שכולל בתוכו בראוני עם גלידה וסירופ קרמל.

אימא שלי יוצאת עם מישהו מהאינטרנט, מקווה בשבילה שיום אחד היא תהיה מאושרת...

בעוד חודשיים אנחנו מגיעים לביקור של 3 שבועות בארץ, ובו גם אנחנו אמורים ללכת שוב לקונסוליה כדי שיאשרו לנו את הויזות,

מקווה שהפעם הכל ילך חלק, אחרת הכל הולך להשתנות.

לפני חודשיים עשינו החלטה גורלית והשקענו את כספנו בנכס מסויים (שאינני רוצה לפרט כרגע מהו).

היינו בחתונה בארץ של בת דודה שלי, היא חושבת שבאנו במיוחד בשבילה, ובכל זאת היא לא התקשרה לברך אותנו כשהגענו ולא פגשה אותנו לפני או אחרי החתונה שלה.

אפילו את היומולדת שלי היא לא זכרה ושלחה לי אימייל באיחור של 8 ימים... מה דעתכם?

והכי מרגיז זה שבסופו של דבר היא תמיד יוצאת הכי בסדר והיא הכי מסכנה והיא הכי טובה וכו'...