היה יום נחמדוס - בעיקר שיעור שלישי והביטול של אנגלית. הנה פירוט:
שעור ראשון-ספרות
היה נחמד. יש לנו מורה כזאת שכל דבר שאומרים היא אומרת שזה נכון, בעיקר מי שהיא אוהבת.
יש את נ' שגם אם הוא יגיד "החושך ביצירה מסמל ברווז עירום" המורה תגיד "מצוין! יופי של חשיבה..."
ויש לעומת זאת את ש' שכל מה שהוא יגיד היא כזה "אה, כן גם זה" או "לא חשבתי על זה ממש".
אני לא אוהב שמורות עושות פרוטקציות אבל ככה זה. חוץ מזה שרוב המורות עושות לי פרוטקציה או לפחות לא עושות משהו נגדי (חוץ מהמורה למתמטיקה ששונאת אותי כי קיבלתי 100 בשני הבחנים =] ).
שעור שני-תנ"ך
המורה שלנו הוא כזה דתי חמוד ושמן (chuby). כל השיעורים הולכים ככה: הוא מדבר איזה 5 דקות ומכתיב כל שאר השיעור מלא. בגלל זה אוהבים אותו רק חבל שלפני השיעור צריך לעשות מתיחות לאצבעות....
היום היה די אותו דבר. אה שכחתי שגם בכל סוף שיעור הוא אומר "תודה לכם". כאילו הוא סיים מופע או משהו =]
שעור שלישי-מחנך
במקום שיעור מחנך הפעם היה לנו כזה מפגש עם היועצת ועם המחנך ודיברנו על שינויים ומעברים שקשורים ללחצים שונים.
ההתחלה הייתה נחמדה. כל אחד קיבל כזה דף עם שעון ולכל אחד היה כאילו 4 "פגישות" (בשעות: 3,6,9,12). כל אחד היה צריך לקבוע עם ארבע אנשים שונים אבל לא חברים שלו כאילו אלא אנשים שהוא לא מדבר איתם בדר"כ ולא כל כך מכיר אותם.
אז אני קבעתי עם א' (בן) כי אני לא ממש מכיר אותו וגם עם ב' (בן) למרות שאני מכיר אותו כבר 9 שנים =]
אחרי זה ר' (בת) שאלה אותי עם אני יכול להיפגש איתה ואמרתי בסדר. היא חדשה שבאה ממקום אחר.
אחרי זה גם ש' (בת) שאותה אני גם לא מכיר כמעט שאלה אם אני רוצה להיפגש וקבענו.
בסוף באה גם "מלכת הכיתה" הפרחה ש' (בת) ושאלה אם יש לי זמן בשעה ספציפית ואמרתי שבכלל קבעתי כבר בכל השעות.
אז היא כזה שמה ידיים על המותניים והלכה בחוסר רצון. לא נורא...
קיצור אז אמרו לכל אחד ללכת לפגישה הראשונה ולי זה היה עם ב' ולספר אחד לשני על לחצים שונים שהתמודדנו איתם.
אני והוא לא ממש עשינו את זה :) אלא בעיקר הרצנו צחוקים. אחרי זה עשינו סבב בין כל הכיתה וכל אחד סיפר על חוויה שהלחיצה אותו (אני סיפרתי על הטיסה המפחידה מאילת - ראו פוסט קודם). אבל הבאסה שאז נגמר הזמן ולא יכולנו להמשיך :(
שעור רביעי-היסטוריה
שעור רגיל, היה בסדר עד נחמד.
שעור חמישי-שישי - אנגלית
בוטל! יש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לנושא אחר: היום בערב.
היום יש משחק כדורסל בתיכון של קבוצת גילאים שלנו (שכבת י') והרבה יבואו. הולך להיות ממש כיף.
אירגנו זמבורות, דרבוקות, מגפונים ואיך אפשר בלי משרוקיות להטעיית היריב. יש גם שירים והולך להיות סבבה.
אני מרחם על האורחים, איזה שוק הם יחטפו. אני מקווה שננצח אותם...
יש גם שירי עידוד שהמציאו על כל שחקן כמעט בקבוצה. יש אחד מצחיק במיוחד אבל לא שרים אותו הרבה כי המטרה היא לעודד ולא לצחוק על השחקן. זה אחד שפוזל. השיר הולך ככה:
"מנדלסון אתה גדול, אבל אתה, לא רואה, בעין ש-מ-א-ל!" LOLLL
זהו המשך יום נעים לכם P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
