מתחילה לעבוד על כולם,

נראה איך העיניינים יתקדמו.

****

רק עוד דבר אחד, סתם להזכיר, לעצמי

ורק להראות לכם (למרות שאיש לא רואה)..

"את צריכה לקחת את עצמך בידיים,

כי לי אין כוח להתעסק בזה עכשיו

אין לי זמן לזה עכשיו."

אף פעם לא הייתי מספיק חשובה לו

מצידו שאסבול,

רק שהוא לא יהיה קשור לעניין.

וזהו, פה זה נגמר.

אני לא חושבת שאני מסוגלת להישאר כאן,

אפילו לא ממש מעט.

אני מאבדת את השפיות מיום ליום.

כל יום, אני מוצאת עוד 7 סיבות למות.

7 סיבות.

עבר כבר פאקינג חודש.

ומה? מה יהיה הסוף איתי?

הוא לא יוצא מהראש,

כל דבר קטן מזכיר אותו

כל דבר מראה אותו

כולם מזכירים

כולם מדברים

כולם אוהבים אותו.

והוא?

את כולם אוהב.

ואותי?

אותי הוא לא עוזב

לפעמים

הוא מתקשר

והעצב מתעורר

והעיניים אדומות

והלם פועם

פעימות חזקות.

אני לא שוכחת אותו.

יותר מדיי זמן.