מילים: דודו טסה וניר מימון
לחן: דודו טסה וניר מימון

וכבר הייתי עצוב,
כבר הייתי שמח
ועוד פעם עצוב,
עכשיו נכנס אורח.
על מה נדבר?
אין זיכרון כאן.

וכבר הייתי גיבור,
עפתי בשמיים
ועכשיו ביום אפור,
אני עוקף שלולית של מים.
אסור לאחר.
אין פיתרון כאן.

איזה יום,
איזה יום עבר עליי,
זה קצת יותר מדי.
פתחי לי את הדלת.

כבר הייתי שיכור,
עכשיו אני פיקח
ושוב כמו אידיוט-
אני נוטה להתווכח.
על מה נדבר?
אין זיכרון כאן.

בועט ומתחבט,
כל כך קרוב אנ'לא נוגע.
אני ליצן, אני נסיך,
עד היום אנ'לא יודע.
תלוי מי שואל.
אין פיתרון כאן, לא לי.

איזה יום,
איזה יום עבר עליי,
זה קצת יותר מדי.
פתחי לי את הדלת.

איזה יום,
איזה יום עבר עליי,
זה קצת יותר מדי.
פתחי לי את הדלת.

איזה יום,
איזה יום עבר עליי,
זה קצת יותר מדי.
פתחי לי את הדלת.

וכבר הייתי עצוב,
כבר הייתי שמח
ועוד פעם עצוב.