עומקים

נראה שזה לא היום שלי

הלכתי לישון בשעה בעשרה לשלוש אחרי סידור אובססבי והכנה של שיעורי הבית

בשביל לקום מסיוט בשלוש ועשרים כתבתי אותו

הדמיון שלי המציא ידיד משפחה שנראה כשילוב גנטי של נהגי מוניות השירות באיזור הזה

עור שחום אבל בהיר המון שערות שיער שחור קצר דיבור גרוני צרוד מעט ומבוגר.

הוא היה ידיד משפחה שהלכתי לישון אצלו בחלום

בהתחלה הוא התלונן על ליכלוך ברצפה ,אמרתי שזו לא אני

כי אני נקיתי אחר כך הוא אמר שהפנס שלי על הרצפה,שאלתי איך הוא הגיע לרצפה

ופה הקול נעשה יותר רובטי ומעוות חוזר על המשפט "קחי את הפנס"

הוא הפעיל את הפנס על אופציה של היבהוב ונע לכיווני

גילתי שאין לי כותונת ונחרדתי שהוא יראה אותי ככה

קמתי לישיבה בחלום ונראה שכך גם במציאות עוד נדרשו לי כמה דקות של ישיבה

לקלוט שאני בדירה שלי

הרגשתי מהחלום בעיקר רגש של מין אימה מצפיה למשהו שעומד לקרות.

הפנס לא היה ברצפה ואין לו אופציה להבהב שמתי אותו לידי בכל מקרה

ואחרי רבע שעת עייפות חזרתי לישון

כל היום הזה די אחרתי לשיעורים אבל זה היו איחורים קצרים של לא יותר מכמה דקות ועדיין היה בזה משהו מביך

במיוחד כשהתארגנתי בזמן.

הערב ננעלתי בבניין לאומניות,הנחמה היחידה הוא שהספקתי את השיעורים שלשמם נשארתי

עבדתי על השיעורים במחשב והייתי כל כך מרוכזת בחדר הקטן והשקט שלא שמתי לב לזמן,אני רגילה שלרוב הם מעיפים אותי בערב עם מטאטא ואומרים לי ללכת לישון אבל היה אירוע והם שכחו ממני (למען האמת אני עושה את זה לרוב רק פעם בשבוע כשיש שיעורי בית לצילום,אני צריכה את הפוטושופ). התחלתי להסתבוב ולחפש יציאה בכל מקום עד שהשומרים הגיעו אחרי שאנשים אחרים קראו להם בשמי (וכך הסתבר שאם הייתי יוצאת חצי שעה לפני הייה הכול מסתדר ללא שאני אצטרך להסתבוב בכל המשכן והמדרגות

ועכשיו המסנגר במחשב מסרב לעבוד

אבל אני ממילא צריכה ללכת לישון

מחר שיעור ראשון עם ראש החוג השיעורים שלי הוכנו כבר כמובן

אני תוהה האם היא תכעס עלי אחרי התקרית הביטחונית של הערב

תחזיקו לי אצבעות ליום טוב יותר

לא יזיק לי אחד לשם שינוי