עומקים

רק בשיחה עם סנופיק הרגשתי לבסוף כמו עצמי של לפני כמה חודשים

הייתי למשך שעתיים, האני עצמי שהייתי לפני כחצי שנה.

הייתי שמחה לגמרי חצופה, וחברותית. אני מתגעגת לזה

אני מקווה שזה יהיה כך שאני אפגוש אותו ועוד כמה אנשים במרכז הרחוק והקסום.

היום הזה התחיל נוראי אבל הסתיים בנייד חדש, אחד שעובד

בהתחשב בזה שהוא שלי זה די מפתיע.

הייתי על הרגליים ומעל האסלה מ5 ועד 10 בבוקר

זה הותיר אותי עייפה וקרנקית ומנומנת חצי יום

זה גם גרם לי לטרוח להתלבש יפה

לצאת מהחור באוניברסיטה ולקנות ירקות ופירות טריים אצל הירקן היחיד שאני סומכת עליו בחיפה

וגם את הלטגמציה לזרוק פס אחד על כל הדבר הלימודי הזה שלא הלך לי עד היום

השקעתי את הנשמה שלי עד כאן הגיע הזמן שגם בן זוגי לעבודה ידאג ואני יהיה התלויה באוויר

איזון כל דבר בעולם צריך איזון.

זה מצחיק שאני צריכה זוועה

לפני שאני מתפלת בעצמי סוף סוף