לבד לבד לבד
בעולם הזה אתה בא לבד והולך לבד
ואת כל הדרך אתה עושה לבד
למה הכול נורא מסובך ?
מה בסך הכול רציתי לעשות עבודה?
מה בסך הכול רציתי לשרת בצבא?
ומבפנים אני לא רוצה כלום
אני רק רוצה קצת שקט פנימי חום ואהבה
זה יותר מידי?
אני חושבת שלא!
דייי
כמה בן אדם יכול לנסות ולנסות ולנסות..
ובעצם שום דבר לא זז
הכול תקוע ומסובך...
למה כל דבר צריך להיות כ"כ בירוקרטי ומפגר???
כולה מה רציתי??
ובנינו בכלל לא רציתי
אילו דברים שנעשים מחוסר ברירה..
נראה לי שרוב חיי זה סוג של עדיפות ב' או ג'
לא נראה לי שמתישהו רציתי א' וקיבלתי
אצלך הכול קורה
לאט , בזמן שלך
לכל דבר יש לך זמן מיוחד משלך
וכל הדברים הלא שגרתיים יקרו רק לך
למה?
כי מזל גדול אין לך!
כי אושר כנראה שמעולם לא היה לך
רוב החיים שלך הם תסכול אחד גדול
וחוסר אמונה באנשים ובעצמך
כן, האמת איך אפשר לסמוך על אנשים?
גם אם אתה מספר משהו
אחרי חודש הם שואלים אותך
אויי איך זה יכול להיות?
מעניין איך?
כי יש אנשים שכל הדברים הלא טובים
קורים להם
מן מזל רע כזה שרודף ורודף..
ויש אנשים שמחייכים ומכריחים גם אותך לחייך
ואז אתה מחייך , חיוך מזויף..
שמסתיר את הכאב
אבל בסוף זה רק אתה
ועצמך והפיצול שבך
מנסים לחיות קצת..
מחפשת מקום בו יהיה לה טוב
תמצא קצת שלווה ואולי גם אהבה
ובנתיים מנסה ללכת בדרכים הלא ידועות של מסע חייה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*נטיעה*