פיל בחנות חרסינה

עברה שנה

איך שהזמן רץ נראה לי שאנחנו חיים במירוץ אחרי הזמן ..

אין לי כבר מילים, אין לי כבר איך לבטא את עצמי

אני פשוט עדיין לא מאמינה ונראה לי שאני לא יצליח להאמין למוות

שפשוט זהו..הבן אדם הולך ולא חוזר..

מבחינתי את לא שם וגם כל האנשים שמתים

אתם בעולם אחר שאני וכל שאר האנשים לא יכולים להגיע אליו

אנחנו רחוקות אבל רק במרחק לא בלב

את לא נמצאת פיזית אבל הרוח, הנפש שלך עדיין משוטטת לה בנינו

את פה אבל אני לא רואה אותך!

בפנים כואב לי, את היית לי כמו סבתא שלא הייתה לי

את גידלת אותי..זה לא מובן מאליו!!

את לא היית סתם סבתא רבא כזו

את היית אדם נפלא ומדהים משכמו ומעלה. 

אין לי כבר איך להביע את עצמי כבר

כל מה שהיה לי על הלב כבר אמרתי

מה שנשאר לי לעשות זה להמשיך ולהתגעגע

אוהבת לעולמים

ביום שישי אני באה לבקר אותך..

אני וכל המשפחה 3\>

מה שרשמתי לפני שנה:

1. ביום שנפתרת

2. כאשר באתי להיפרד ממך 

יותר עמוק ממה שרשמתי עכשיו =\