השקט נראה לי נורא...
רועש.
אני מרגישה לבושה, עטופה ע"י שקרים וצרות, כאשר כולם בכלל ערומים.
אני אוהבת את הלבד הזה לפעמים. אני צריכה אותו. אבל פתאום, הלבד הזה כבר נעשה יותר מדי... לבד.
במילה אחת? געגועים. אך ורק געגועים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
