 כינוי:
בת: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2007
מה?כבר ניגמר?אבל הייה כ"כ כיף.
לחשוב שלפני שנים רק הגענו לחטיבה,הרגשנו כל כך גדולים.כי בכל זאת אנחנו כבר בכיתה ז'.
אני הייתי אמורה ללכת בכלל לרימון,אם השכבה שלי משקד.
אבל בחרתי אם מעט ילדים ללכת לאלון ולקחת את הסיכון,בהתחלה כל הזמן שיניתי את דעתי פעם החלטתי רימון,פעם אלון,פעם רימון ועוד פעם אלון.
ובסופו של דבר הלכתי על אלון,ואני כל כך שמחה על כך.
יכול להיות שאם הייתי עכשיו ברימון הייתי שונה,אחרת.
כל כך התרגשתי בפגישה הראשונה של כל הכיתה שהייתה ב-31 לאוגוסט.
אני זוכרת שראיתי את הכיתה שלי,כולם נראו לי כל כך שונים,מוזרים.
אני זוכרת מה חשבתי בדיוק על כל אחד,אני זוכרת ממי נבהלתי,על מי נידלקתי.אני זוכרת הכול.
הראשונה שהתחברתי איתה הייתה עינת,והיא הכירה לי את החברות שלה מהשכבה שאיתם היא באה מהיסודי ובעצם הם היו חברות מאוד טובות שלי בכיתה ז'..אחרכך זה הסבתך.
דרך עינת הכרתי גם את מלשטיין שלא הפסיקה לצחוק ופיינר שניגררה אחריה הם ניראו לי נחמדות ושמחתי שהם איתי בכיתה.
אני זוכרת שהרבה בנות חשבו לעבור כיתה ואני ועינת היינו חלק מהם..
כי הכיתה הייתה כל כך מוזרה ומופרעת כזאת,חשבתי שאני לא איהנה בה,אבל טעיתי.
בסופו של דבר החלטנו להישאר בכיתה ואחרי שבוע כבר התחברנו כל הבנות ואפילו עשינו כל מיני מסיבות.
היינו חבורה טובה כזאת,דאגנו לכולם.את הבנים מהשכבה עוד לא ממש הכרנו..אולי קצת.
אני זוכרת שלמדנו אם ז'5 ערבית,אני ועינת ישבנו שולחן מאחורי אוריאל וכל הזמן הצקנו לו והוא לנו,שיעור ערבית הייה כ"כ מצחיק וככה גם התחברנו איתו ואם עוד אחרים.
למדנו להכיר את המורות השונות ואת הכיתות וכבר היו לנו סטיגמה על כל כיתה ואם איזה ילדים לא להתחבר.
אנחנו נחשבנו לכיתה המופרעת,לכיתה הזאת שהמורים איחלו אחד לשני "בהצלחה" לפני כל שיעור שהם ניכנסו אלינו,כיתה כזאת שכל הזמן רק מענישים ומאיימים.כיתה כזאת,ז'6.
את גילי המחנכת שלי,לא חיבבתי בדיוק בכיתה ז' ח' כי היא תמיד הענישה וצעקה עליי גם שלא עשיתי כלום.אבל בט' גיליתי שהיא באמת מחנכת טובה.
ואז הגענו לכיתה ח' בוגרים יותר,בהרכב טיפה שונה כי הצטרפו אלינו לכיתה גם עמית וימית,סתו עזבה.והיו כמה ריבים בחבורה.
וככה,עלינו כיתה..והתחלנו להכיר עוד הרבה אנשים מהשכבה.
ולאט לאט נהפכנו להיות חבורה,אנחנו הבנות מהכיתה,הבנים מח'5 ועוד כמה נספחים מהשכבה.
היינו יושבים ביחד על הדשא בהפסקות מאחורי הריבוע,אוי הייה כיף.
בתחילת ח' לעינת הייה חבר בי' מהרצלייה הוא הכיר לנו את כל החברים שלו והיינו מסתובבים איתם לפעמים.
וכשעינת והחבר שלה נפרדו לאט לאט התרחקנו מהם..וחזרנו לחבורה שלנו בשכבה.
היינו חבורה גדולה ומקסימה שאהבה לבלות ביחד כל שנייה ושנייה.
וככה עברה עלינו שנה מדהימה.אם קצת בעיות,ריבים,צרות,בכי,שמחה,אהבה והרבה היכרויות של אנשים.
ואז פתאום נהפכנו להיות הגדולים של החטיבה ולכיתה ט' הגענו.
התחלנו להכיר עוד ועוד אנשים גם מבתי ספר אחרים.
המון,מבתי ספר אחרים ולהסתובב כולם ביחד וזה.
החבורה טיפה התפרקה והיו ריבים וצרות.אבל לא נורא.אם אלה שהייה חשוב להישאר בקשר,נישארתי3>.
התחלנו להסתובב אם אנשים אחרים כל אחד והחברים שלו.
ובמדצי"ם הכרתי והתחברתי עוד..וגם בתנועות השונות שאליהם הצטרפתי השנה.
הטיול שנתי המדהים ללונה גל,גיבש אותנו המון.
כל החזרות הארוכות היו שוות את זה כי הייתה לנו מסיבת סיום מושלמת.הכול הייה כל כך מושלם.כל כך מדהים.אני לא מעכלת את מה שהייה.ואחר כך הלנו לנייט ליין לאפטר פארטי כזאת..כולם חשבו שיהיה מעפן.אבל כולם טעו.
הייה כל כך כיף!
בחיים שלי לא רקדתי כל כך הרבה ואם כל כך הרבה אנשים שונים.הייה הכי כיף לסגור ככה את השנה.
ואז הגענו ליום האחרון של בית הספר,התעודות.שלמרבה הפלא התעודה שלי הייתה הרבה יותר טובה ממה שציפיתי.
וכל החיבוקים והדמעות של כולם.והתמונות.והחלוצות.והמתנות.הפרידה.הייה קשה.
ואז הים,הייה כל כיף שם.היינו כל כך ביחד.
ואם כבר סוף שנה..חבל שדווקא בסוף השנה מגלים מי הם חבריך האמיתיים.אולי זה דווקא מזל?
אז,אני לא יודעת אם תקראי פה או לא,כי את קוראת פה לפעמים.יש הרבה אנשים שפגעו בי ואני בהם.אבל מימך הכי כאב לי.
אולי לך,זה יראה שטות על מה שאני ועוד כמה כועסים.אבל זה פגע בנו..וזאת לא הפעם הראשונה.
ואולי זה יראה לך שאנחנו עושים מזה סתם עניין גדול,אז שיראה.לא אכפת לי.
אולי לא רצינו להיות שם ואולי כן..אבל מי את שתשללי את זה..ותגרמי לנו להרגיש לא רצויים בקרבת החברים שלנו?
אבל רק רציתי להגיד לך שציפיתי ממך ליותר.
ראיתי בך חברה,טובה אפילו..כזאת שתמיד אפשר לסמוך עליה.
אולי גם אני עשיתי טעויות קטנות,אבל בכלי כוונה..ניסיתי לתקן.אצלך זה אחרת.
אפילו שהייה לנו ריב קטן השלמנו וחזרנו להיות חברות טובות.
אבל כנראה שטעיתי,את תמיד תישארי כזאת אגואיסטית.
תעשי רק מה שטוב בשביל עצמך,ואני אהיה שם רק שתצטרכי משהו.
אני אוהבת אותך מאוד כחברה טובה,חשבתי שגם את[כי את כל הזמן כתבת ואמר אפילו כתבת עלי משהו]..אבל ..
אז,שיהיה לך בהצלחה בשנה הבאה..כי גם ככה לא נהיה ביחד.ואולי אולי תשתני ותביני כמה דברים,אני מחכה..3>
אז,הנה הגיע היום שפחדתי מימנו הכי הרבה.היום האחרון.
עברתי שינוי ענקי,הכרתי המון אנשים זאת הייתה שנה מדהימה[למרות הצרות שהיו בה].
ולמדתי להעריך את הכיתה והמורה שלי.כי באמת שהם מקסימים.
ולמדתי להכיר עוד המון אנשים מהשכבה וקשה עכשיו להיפרד ולדעת ששנה הבאה לא תראה אותם בבוקר מחייכים אליך ואומרים שלום ובהפסקות להסתובב ולדבר איתם.
בשנה הזאת הייה המון עצב,אכזבה,ריבים,כעסים,חברים,שמחה,אהבה,פרידה ועוד.
אבל השנה הזאת הייתה מאוד מיוחדת.
אבל אני דיי שמחה שהשלוש שנים האלה ניגמרו,כי אני אוהבת שינויים.
והנה הגיע הזמן לעוד 3 שנים שונות במיוחד,בלי החברים והאנשים שהייתי רגילה אליהם.
הזמן להכיר אנשים חדשים,תיכון חדש,מגמת תאטרון.
ואולי פעילויות חדשות[למרות שאני רוצה להישאר בכל הפעילויות שלי].
אז,מחר יש לירדני יומולדת..מזלטוב יפה,אוהבת אותך הכיJ
ויום ראשון סמינר מדצים,יש$@#!נקווה שיהיה כיף.
יאו,איזה פוסט ריגשי,ארוך,חופר ואפילו לא מעניין..טוב הוא יותר בשבילי אני חושבת,להשתחרר><
           אז,מחזור כ"ו המון בהצלחה אני אוהבת ומתגעגעת!
וט'6 עליכם בכלל אין מה לדבר תודה על הכול.ושיהיה לכם בהצלחה אני חולה לכם על התחת!.
[גם על התחת המשלשל של יוסיXD]
ובהצלחה גם לשרוניקים,לרשניקי"ם ולכולםJ
אז,חופש נעים לכולם.
3>
נטלי.
| |
סוף שנה וזהD:
יאו,אפשר להרגיש כבר את החופש באוויר.
השיעורים החופשיים,המורים שלא מגיעים,הציונים לתעודה,התלבושת כבר לא בארון,התיקים הקטנים,הכפכפים.יאו.
ביום רביעי זאת תהיה הפעם האחרונה שניכנס וניצא מבצפר במסגרת לימודים.
ביום רביעי הסתיימו שלוש שנים..שעברו כל כך מהר.
והיו מדהימות,כי הזמן רץ שנהנים,לא?
כל שנה הכרתי עוד ועוד אנשים,לטוב ולרע.
ואת השנה הזאת אני אסכם כשנה מיוחדת.ומדהימה.
התיכון ניראה כל כך רחוק,אבל הוא קרוב.חודשיים וקצת מפרידים.אני לא מפחדת אני יותר מסוקרנת איך יהיה.
אבל את הסיכום הגדול של השלוש שנים תקבלו ביום רביעי או חמישי.
עכשיו יש את כל הלחץ של המסיבת סיום,החזרות,המפיק הדיקטטור.שמתנשא יותר מידי.מוציא את כל הכיף מהמסיבה ואחרכך מתפלא שאנחנו רוקדים כיאלו שאנחנו עושים טובה,אבל במסיבה עצמה יהיה יפה,יהיה כיף.
שינוי.
כל כך הרבה דברים השתנו.
המוזיקה,כל אחד שיודע לשיר שורה בלי לזייף כבר נהפך להיות סופרסטאר,קבלו את הכוכבים של היום.
איפה הדרך הארוכה של זמר?הלימודים הארוכים?מוזיקה בכל מקום?לומד לנגן על כלים?מתעניין יותר במוזיקה שבפנים מאשר התלבושות ואיך הוא ניראה בהופעות?איפה?איפה זה?כבר לא מייצרים כאלה.
אז יש כמה מהכוכבים של היום,שכן עברו דרך כזאת.והם טובים.אבל מה אם אלה שפשוט עברו ברחוב בא אליהם איש ואמר "אתם ניראים טוב,אני אהפוך אותכם לזמרים".וכל המעריצות שלא רואות כלום.אפילו לשירים הם לא מקשיבות.
והטלוויזיה,הסדרות?פעם לא אהבתי את ערוץ 10..חשבתי שמשעמם שם..הרבה יותר אהבתי את ערוץ 22..
והיום,היום זה השתנה.ערוץ 10 פתוח הרבה יותר.אז נכון יש כמה סדרות טובות בערוץ 22..אבל מה זה התוכנית "כישלון או כישרון"? זה ממש משפיל,אבל הכוכבים שמתארחים שם אומרים שזה משפיל אותם להשתתף בתוכנית כזאת.
ושאני לא אגיד כמה זה משפיל בלצפות בתוכנית כזאת.
גבר בן 70 רוקד שם ריקודי בטן בהתלהבות והשאר מעודדים אותו,על תגידו שזה לא משפיל,זה מצחיק כמה שזה עצוב.צריך לשים גבול מתישהו.
ומה אם כל הזמרים שנהפכים להיות שחקנים פתאום?אז נכון,יש כאלה אם כישרון..אז שיילכו לפתח אותו ואז יבואו ואני בטוחה שהם יהיו נהדרים.
אבל להתחיל לשחק רק כי יש משהו מבץבץ?זה הורס טיפה.
ויש עוד הרבה שינויים.
[הביקורות פה,לא באו מרמה מתנשאת הם באו מדעה אישית בלבד].
איכזבת בתור ידיד טוב.
איכזבת בתור חברה טובה.
איכזבתם,חבל.סמכתי עליכם.
-
אז,נדבר ב-20 ליוני..
עד אז,בהצלחה לכולם במסיבות הסיום!ואם התעודות!ואם הכל..D:
3>
נטלי(;
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
