ריח של בוקר..

"ספר לי אח,האם באמת יש מלאכים בשמיים?
האם באמת יש הפרדה בין גן עדן לגהנום?
ואתה איפה את נימצא?בגן עדן נכון?
תגיד,איך זה להיות כל כך גבוהה ולמעלה?האם באמת רואים הכול?
ספר לי אח,ספר את הכול..
נו מצאת כבר חברה חדשה?בטח שם למעלה,כל הבחורות רודפות אחריך ללא הפסקה..
ומה עם אופנוע?קנית כבר אחד?עכשיו אתה יכול כבר לקנות מבלי להתווכח שעות עם אמא..
אה!ושחכתי לספר לך,לקחתי את המצלמה שלך לתיקון אחרי הצהריים אני אלך לאסוף אותה משם.
בערב,המצלמה תחכה לך על המיטה שלך.
אתה יודע,אתמול  שהלכנו לבקר אותך..
אמא בכתה ללא הפסקה,כמו באותו יום שהתגייסת לצבא.
אבא שר את השיר שתמיד הייה שר לנו שהיינו קטנים,זוכר?
סבא,סבתא וכל הדודים עמדו מאחורה מאוחדים משתדלים שלא לבכות,
אבל הם לא הצליחו להסתיר את הדמעות.
הגיעו כל כך הרבה חברים שלך כדי לבקר אותך הם הקריאו כל מיני דברים עליך ודברים שכתבו לך.
ואני,אני עמדתי בצד,לבד.
חיכיתי לך חיכיתי שתבוא ותשאל מה אנחנו עושים פה ולמה אנחנו בוכים,אבל כניראה ששחכת..כי לא הגעת.
טוב,אח גדול אמא קוראת לנו לבוא לאכול.
הכסא שלך מחכה לך,תבוא על תאחר!אנחנו רוצים לאכול איתך ולראות אותך לפחות בפעם האחרונה..

אמשיך לכתוב לך אחר כך.
אוהבת,
______"