ההיגיון של הלב

אני מדמיינת את הרגע שנשב סביב המדורה, שבעות ומותשות, ושום דבר בעולם לא יוכל לפעול נגדנו, כי ניהיה בלתי מנוצחות .אני מדמיינת שאני מבקשת מכולן שקט, למזוג כוסות ולהרים אותן באוויר ואז אני אומרת כמה מילים שלי, שאני מקווה שישנו משהו בכולנו.

"למה את כל הזמן צריכה להשתנות?" טל שאלה בהקשר של שינוי שדיברנו בינינו- כמה השתננו בשנים האחרונות, ואיך השלוש השנים האחרונות יכולות לשנות הרבה דברים.  

"אלמוג ענתה לה במקומי ש.."היא יודעת שהשינוי יגיע בשלב כלשהו"..

אז רציתי להוסיף שלפעמים צריך לדעת לכוון את התנועה בכיוון שהיא נוסעת, ולא לבחור ללכת הפוך. [לדברי לני רביץ בספר 'בנימה אופטימית זו'.. שאני קוראת כל שנה כבר בערך 3 שנים וכל פעם מסיקה מסקנות שונות לגמרי].

עכשיו אני לבד בבית, אחותי בטיול שנתי, אבא ואמא בעבודה. באיזה שהוא שלב אני אצטרך להתלבש ולמקם את עצמי בבית ספר, למרות הל"ג בעומר שנערך היום בערב. אמנם מדורה גדולה לא תיהיה לנו, כי הצלחנו לאסוף קרשים רק פעם אחת- אבל מדורה תיהיה- וזה הכי חשוב.

בזמן האחרון שמעת דיבורים מכל מיני בנות שהן עושות ל"ג בעומר עם בנים והם אלה שאוספים את הקרשים.

האמת שהייתי קצת בשוק. הרי כל הל"ג בעומר היא אסיפת הקרשים. למה אתן הופכות את עצמכן למפונקות ומחכות שמישהו יעשה בשבילכן את העבודה השחורה?

אני הבטחתי לעצמי שכל שנה בל"ג בעומר, אני אוספת קרשים, אני הולכת לקנות אוכל ואני אקטיבית. ל"ג בעומר זה חג שהוא פשוט קרוב לליבי, שכל שנה אני מרגישה שהוא מקרב את כל החברות שלי ביחד ומאחד אותנו בערב אחד שבכל פעם מחדש גורם לנו להשתוקק למהות שלו, ולהווי שלו.

אני באמת שלמה עם עצמי עכשיו, כשאני יודעת שעשיתי כל מה שאני יכולה כדי שהל"ג בעומר הזה יצליח.

בנות תירצו שזו תקופת מבחנים, שאין זמן, שהן עסוקות, אבל היום בערב.. אני חושבת שבזמן שכן הלכנו לאסוף קרשים- זה היה באמת שווה את זה.

אני לא אתייחס לזה שחברה כל כך טובה שלי לא עושה איתנו, רק בגלל שכבר שמעתי את הסיפור שלה. אבל אני יודעת שהיא תיהיה חסרה יותר משאני אוכל להכיל, בגלל שזה החג שלנו, וזה לא יהיה כך השנה.

הכתיבה כבר לא זורמת לי ושום דבר לא מתחבר, ויש לי תנודות ברגש לכאן או לכאן ושום דבר לא תופס ביטחון באדמה, אבל מצד שני.. כבר שכתוב בספר של לני רביץ- ביטחון ויציבות זה בעצם כלום, כי החיים הם בשינוי מתמיד שלפעמים תלוי בנו ולפעמים בכלל לא, ואני צריכה לדעת להסתגל בדרך של הומור וצחוק.

קשה לי להאמין של"ג בעומר הגיע, ושביום שני אני כבר בחו"ל.

קשה לי להאמין איך הזמן עובר כל כך מהר בלי שאשים לב בכלל..

ואיך מדיבורים על ל"ג בעומר בתחילת השנה, בעצם הגעתי לל"ג בעומר.

וההודעה ההיא שכיוונתי ל-9 בבוקר, שאומרת שהיום ל"ג בעומר של 2008 רק הפכה אותי למאושרת ברגע שהבנתי שזה באמת היום הזה.

חג שממיייחיחחחחחח