http://www.youtube.com/watch?v=Qj62HiLk-Ag&feature=related
הכל בסדר עכשיו וזה נחמד למדי.
מנסה לעמוד בלחץ הבגרויות, לא לחפף ולא לאבד את הריכוז.
מה שכן, התחלתי קצת לעבוד על האסרטיביות וכיום אינני מובטלת- אלא עובדת באולם אירועים. זה נחמד בהתחשב בעובדה שיזמתי הכל, שום דבר לא בא לי בקלות (חוץ מכמובן המודעה בעיתון ;) ואני מצליחה לא רע. כמובן שהכסף יגיע בהתאם.. :)
האמת.. ששום דבר מכל אותן דלתות שעומדות להיסגר, לא מחלחל אליי. מחר אנו מקיימים את הערב האחרון של הכיתה שלנו, וביום רביעי את המסיבת סיום.. שבוע לאחר מכן את הנשף. ואז גם ייגמרו הבגרויות ותיגמר השנה ואני אתפוס את הראש ואיאלץ להתמודד עם כל ההדחקות שהבאתי כאן, כל אותם מנגנוני הגנה שהשתמשתי בהם- כדי לא לתפוס את זה שאני הולכת לסיים י"ב.
זה בטח יהיה קשה, אני יודעת שזה יהיה. מפחיד יותר נכון, לעזוב כל כך הרבה רגעים וזכרונות מאחור.. גם אנשים. אבל די- לא חושבים על זה. כמו שאני אומרת בזמן האחרון: אני חיה מהיום להיום, בלי לחשוב על המחר. היום זה להתכונן לבגרות באזרחות ולסגור את המנילה כמו שצריך. היום זה מה שאני רואה לנגד עניי. מחר.. מחר בערב אני אתחיל לבכות על ההיפרדות מהכיתה שלי, שהייתה חלק ממני 3 שנים ולפעמים לא באמת ידעתי כמה.
שבת שלום.
והו, המונדיאל הגיע.. מעניין אם אני אצליח להתמיד. :)