ההיגיון של הלב

טוב, אני די שבוזה.

היום הרגשתי מה זה להיות מישהי שאת לא. הייתי נטולת חיים, מובלת על ידי הפחדים שלי.

ביום אחד הרגשתי שחוויתי את הכל, גם את כשלונותיי וגם את הצלחותיי.. לטוב ולרע. מה אני יכולה להשיג ברגע שאני מחייכת ולוקחת הכל בקלות לבין הרגעים שאני מתחילה להתערער ביחס ליכולות האמיתיות שלי. הבגרויות לא היו קשות, אך יותר מכל הן היו מלמדות. מהמקומות האלה שאת נכנסת אליהם בשביל לצאת מישהי חדשה. להבין שהכל בעצם בראש וזה לא ממש משנה איך תחשבי אחרת.

עכשיו, אני רק מתחילה לחשוש למה אני מגיעה למשהו מלחיץ בצורה אחת ולא בצורה אחרת. ואני צריכה לשבת עם עצמי, להחליט איך אני יכולה לשנות את זה. ממה אני מפחדת ובאיזו מלחמה אני נלחמת.