טוב... כבר מלא זמן אני רוצה לכתוב פוסט על עוד דבר שגיליתי על עצמי....
"the demon within"
טוב זה קרה בזמן שחגגנו לי וליעקב יומהולדת עם מישל וטליה.... הייתי כבר שתוי ומשוחרר .
הרצנו צחוקים ירדנו אחד על השני... בקיצור כרגיל.. ואז התחלתי ללכת מכות בצחוק עם מישל והמנייאק פתאום תפס את הנעל שלי וזרק אותה החוצה.
(שרק תבינו זה היה נעל CAT חדשה שאמא שלי קנתה לי ליומהולדת והיא עלתה 500!! ש"ח וגם ככה המצב הכספי בבית ממש מתוח)
פשוט משום מה חטפתי קריזה תפסתי אותו וכמעט הוצאתי לו את היד מהכתף תוך כדי שהסברתי למה אני עוד שניה שובר לו את היד...(קורה...)
והעניין מצד אחד כשאני חוטף קריזה אני מתמלא בכמות ענקית של אדרנלין שיכולה להעיף פיל וגם נעלמת לי בעיית הקוארדינציה כאילו היא לא הייתה..
ואני מרגיש עוצמה מטורפת ושליטה על הכל בגלל הפחד בעיני האנשים....
אבל מצד שני אני לא אוהב להכאיב לאנשים במיוחד לא לאלה שקרובים אלי או סתם חברים שלי.... ואני פשוט ראיתי פחד מטורף בעיניים שלו
(וגם בעיניים של שאר האנשים שחטפתי עליהם קריזה...) (ושלא תבינו לא נכון... הבן אדם חולה צבא היה בקומנדו הצרפתי שירת בלבנון ובאפריקה ובארץ היה במג"ב בית לחם הוא חטף לא כדור אחד ולא היה רחוק מהמוות גם לא פעם אחת והוא פשוט פחד ממני) ובסוף כשהכל נרגע הוא אמר לי שהוא ראה מוות בעיניים שלי... וברגע הזה הבנתי למה חסמתי בגיל צעיר את הרגשות שלי... ועכשיו אני לא מסוגל לשחחר בלי עזרת אלכוהול...
כי יושב בי זעם טהור ובכל הזדמנות שניתנת לו אני פוגע בעוד מישהו... וכמו שאמרתי קודם אני לא אוהב לעשות את זה כי אני טוב מדי איך זה מרגיש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
