בעודך חובק אותי אל זרועותיך

נושק לי ברכות ומלטף,

הבטחה נשאת בפיך

שלא תעזבני לעולם...

"גם בסערות אדירות

ורוחות מלחמה

לא אעזבך כאן לבדך"

כך אמרת כנושא שבועה

אולם במשב רוח קליל

זנחת אותי לשקוע בבדידותי

ועודני לא מאמינה

ועודני מחכה שתחזור

בעודך חובק אותי אל זרועותיך

נושק לי ברכות ומלטף,

הבטחה נשאת בפיך

שלא תעזבני לעולם... האמנם?

אחרי המתכונת בספרות נחת עליי הרצון לכתוב. לא יצא משהו, לא חשוב... העיקר שזה אמיתי