אני חושבת שהמורות למחול במגמה שלי קצת הגזימו. זה שאנחנו בי"ב ויש לנו בגרות במחול עוד כמה חודשים, לא אומר שצריך להעמיס עלינו כל כך הרבה ביום אחד, היום השני ללימודים (בראשון לא יצא לנו לרקוד בבית ספר). אני מתכוונת, זה לא קצת מוגזם לבקש מאיתנו לעשות גרנד ז'טה, שפגטים, כפיפות רציניות בגב וקפיצות גדולות, אחרי חודשיים שבהם הפעילות היחידה שכולנו עשינו הייתה לזוז מהמחשב לטלויזיה? אז היה כואב... מאוד כואב! עכשיו אפילו כואב יותר כי אני מתחילה להרגיש את כל השרירים התפוסים. יש שרירים בגוף שלי שאפילו לא ידעתי שהם קיימים... כנראה הייתי צריכה להקשיב יותר טוב בשיעורי אנטומיה. צריך לסבול בשקט, זה סך הכל היום השני וזוהי רק ההתחלה לה לה של שנה מטורפת והורגת נפשית ופיזית. יקרעו לנו ת'צורה, יוציאו לנו את המיץ, אבל בסופו של דבר נצא בלרינות, או שלא???

עוד מישהו שהגזים זה המחנך שלי, שהוא בין היתר גם המורה שלי להיסטוריה. אתמול היינו צריכים "לבלות" איתו חמש שעות רצופות. ייפי יאא! חצי מהזמן הזה הוא לימד בהיסטוריה את הנושא הכל כך חשוב- השואה. היה מדכא, אבל זה נושא שקרוב אלינו וחייבים לדעת אותו לעומק. רק חבל שעל היום הראשון ללימודים ראינו סרטים על התעמולה הנאצית. אהה כן, המחנך היקר שלי הגזים בעוד משהו- הוא לקח את החוק החדש של עמידה כשהמורה נכנס יותר מידי ברצינות. היום הוא חייב את כולנו לעמוד כשהוא בפתח הדלת. אני לא יודעת למה, אבל זה מביך אותי... אני לא חושבת שכדי להשתיק אותי אני צריכה לעמוד, וכל הסיטואציה הזאת משפילה מעט. טוב, אנחנו י"ב, מתישהו הם יוותרו לנו בידיעה שאנחנו בקרוב עפים מפה...