אני חושב שאני נמצא בתקופה אחת הקשות, לא בגלל שקשה לי פיזית אלא בעיקר מנטלית. החוזה שכירות מסתיים עוד חודשיים ואני חייב להחליט מה אני עושה עם עצמי. להשאר פה, לעבור דירה, אני תלוי יותר מדי באנשים אחרים. אני לא רוצה לבלות את השנה הבאה בדיוק באותה צורה שביליתי אותה שנה שעברה, זה נשמע ממש חסר תועלת ומשעמם. התוכנית לעבור לקיבוץ עם ידידה מאוד תלויה בה. אתמול ישבתי עם ידיד וידידה והיא סיפרה לנו את אחד הסיפורים הכי מגניבים ביקום איך שהיא טיילה באמריקה לבד ופגשה אנשים ועבדה בחוות קנביס שם פשוט אדיר. אני רוצה לעשות את זה גם מתישהו. אני חייב. אבל לברוח לחו"ל לא יפתור את הבעיות בי שילכו אותי לכל מקום שאגע בו. מה הבעיות בכלל? שאני שונא אנשים? לדעתי זה לגיטימי אנשים זה יצור מטומטם. גם אני מטומטם מי כמוני יודע שיש מפגרים נוספים. חחח...
באמת קשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
