שוב ושוב אני מאכזבת את עצמי.ככה זה, קל לברוח.שוב רע לי.
פתטית אני הא?
פעם הייתי יכולה לשפוך מיליון מחשבות בשורה אחת.
בעצם זאת הייתה מטרת הבלוג הזה, לשפוך מיליון מחשבות בשורה אחת שמעטים יבינו.
בזמן האחרון אני שוקעת במחשבות והולכת לאיבוד בתוך עצמי.
אני קוראת ואני צופה,
אני מתוודה לעצמי יותר ויותר בכל שורה ותמונה מתחלפת,
וככל שאני נכנסת עמוק יותר אל נבכי הנפש האנושית ככה נהיה לי יותר קשה לחלוק.
אפילו כשאני לבד, הבכי לא בא בחשבון.