מה שקרה
שהתאהבתי
ומה שרע
שלא רציתי להתאהב
זה מה שרע
שלא רציתי להתאהב
זה מה שרע
שלא רציתי להתאהב
לא רציתי להתקרב
לא רציתי להתלהב
לא רציתי להתחשב
לא רציתי להתאכזב
אולי לא...
[אפרת גוש- מה שקרה.]
יותר מידי רגעים בלי מילים
אבל עם כ"כ הרבה משמעות, [אפילו אם זה בטלפון...]
גרמו לי להתגעגע אלייך שוב,
העלו לי תחושות של פספוס והחמצה, ושוב הלב מתמלא תחושה מוזרה כזאת של ריקנות תהומית.
מעניין מה היה קורה אם, מעניין מה עשוי היה להיות אחרת.
ושוב אני מתרפקת על זכרונות-לא זכרונות, מפנטזת על רגעים-לא רגעים, מתכננת עתיד-לא עתיד וחיה-לא חיה אני-לא אני.
סנוורת מעוצמת הדמיון, משחזרת קטעים וחיה אותם שוב, כמו תקליט שרוט שנתקע על החלק הכי יפה בשיר, ובמבט לאחור אני משחזרת את אותם הרגעים שעצמתי עיניי בניסיון להיזכר, ונתתי לרגעים יפים פי מאה לחמוק לידי ולעבור לאדם אחר.
"לא להתחרט," אני תמיד אומרת לעצמי "חרטה מובילה לרגשות אשם."
הלוואי יכולתי להפסיק לחשוב מה אם.
ולמרות הצורך שיש בי לחשוב שהפעם זה יהיה שונה,
אני יודעת שזה יגמר באותה הדרך
ואנחנו לא נצא מהמעגל המרושע הזה בקרוב.
[עדיין לא מסוגלת להבין איך האני הופך לאנחנו.]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
