חח טוב אז זוכרים שאמרתי ש"השנה אני חושבת שסתם אכין עוגיות וקאפקייקס ברוח החג (לא שאני לא עושה את זה כל שנה, או כל השנה) ואראה לי סרטי האלווין-מאסט כאילו גם רגילים וגם מצויירים של ילדים חח (לא שאני לא עושה את זה כל שנה... או... כל השנה...)"? כן טוב אז באמת הכנתי כמובן:
ודאגתי לשמור כמה לתותו הפודינג הקטנטנה שלי כי בשנה שעברה היא ממש נהנתה לקשט, ולצערי השנה לא יכולנו להכין ביחד (אוף וכו'). היא כל כך שמחה כמובן וצילמו לי אותה ונרגעתי חח להלן:
חח אחותי היתה שם בצד עם מכנסיים עד הברך, כפכפים ומטאטא. חושנית שכזו.
ובכן, היו לי מלא האלווינים בחיים (ככה זה כשאת מהילדים בני 5 האלה שגדלו עם סרטים וסדרות אמריקאים ותמיד התלהבו לחגוג כל מה שנראה להם כיף בלי קשר לאיזו יבשת הם גרים חח)- כשהייתי בת 7 או 8 גררתי את בן דוד שלי ואחיין שלי (כולנו די אותו גיל) והכרחתי אותם לדפוק איתי על דלתות בשכונה ולומר ממתק או תעלול חח, אף אחד לא כל כך הבין מה אני רוצה אבל נתנו לנו הרבה אגורות ושקלים lol. עד היום אני לא בטוחה אם זה היה בגדר דמי כיס (אמנם חשתי האלווין אבל זה היה בכלל פורים ולמיטב הבנתי בפורים וחנוכה נהוג להביא דמי כיס הרי או משהו כזה) או שחשבו שאנחנו צריכים תרומה חח. היו לי האלווינים שחגגתי עם עצמי לבד, וכאלה שחגגתי עם חברה מהכיתה (ח'-ט' בערך). כאלה במסיבות המוניות, וכאלה במסיבות ביתיות. קרה שיצאתי בהאלווין לפאב והייתי היחידה שמחופשת, ובהאלווין אחר קרה שהייתי חסרת מצברוח מסיבה כלשהי והכרחתי את עצמי לקום מהמיטה ולצאת עם פיג'מה לבית של חברה שרצתה שאקפוץ אליה ולהפתעתי אירגנה את כל הסלון שלה ברוח החג בשבילי אפילו שהיא בכלל לא בקטע של השטויות האלה, אבל עוד לא קרה לי שתכננתי מראש חד משמעית שהשנה בא לי רק להתקלח בכיף ואח"כ לפרוש למיטה לראות סרטי מסורת (חח "מסור"ת) עם נס וקאפקייק וקצת פופקורן אומנומנומ וזהו! ברגוע! לא בקטע רע אלא רק כי ככה בא לי! וול... הערב קיבל תפנית אחרת לגמרי כשחברה שלי הגאון הזו שמכירה אותי מבית הספר הזמינה אותי למסיבה אצל חברה שלה מהעבודה ואמרה שזה בול בשבילי ואני ממש אתחבר לחברה שלה כאילו אותו ראש וזה ויהיה ממש כיף, ואני כזה... HELL YEAAAH! כאילו אההה D'UH..!
התבאסתי שאין לי תחפושת אך חיש קל הוספתי לעצמי כמה תפרים ודימומים שזמינים לי בנוהל, זה לקח בול 5 דקות חח. כאילו מזל שאני מאופרת להאלווין כל השנה עם הצלליות שלי, מוכנה ומזומנה כמו ראקון עליז וחגיגי. אפילו לא כזה התלבשתי, בע.
איך שהגענו לשער שלה וראיתי שעל הלחצנים האלה (נו איפה שמכניסים את הקוד) מודבקת אצבע תלושה, ידעתי שאני במקום הנכון חח. מסתבר שהיא חזרה מארה"ב עם מלא goodies ואני מורידה בפניה את הכובע על היצירתיות וההשקעה, יצאה פשוט תותחית, וגם בלי קשר היא ממש מקסימה. חברה שלי בהחלט ידעה למה אני צריכה להיות שם חח, גן עדן! או גהנום, אותו דבר.
הבחוץ:
והבפנים!
הכי מצחיק שבהתחלה חששתי מזה שנתקעתי בלי תחפושת אבל כולם היו לבושים רגיל למדי חוץ ממני חח. בדר"כ כשזה קורה לאנשים, די נורמלי להתפאדח כזה כאילו 'אופס מה אז רק אני התחפשתי?', אני כזה 'אה רגע, אז בסוף רק אני התחפשתי? אוקי דוקי! woo hooooo happy halloweeeeen' חח.
אגב את רוב התמונות חברה שלי דאגה לצלם אז קרדיט לה בעיקר, גם באתי הביתה והיו לי תמונות במצלמה שאני כזה 'וואלה? איזה יופי איך לא שמתי לב לזה' חח. בכל אופן, איזה שולחן כייפי! אני כל כך אוהבת כשהם משנים את הממתקים (כאילו הממתק עצמו) ואת העטיפה שלהם בהתאם לאווירה, משמח!
HELL-o!
אפשר את האפקט הזה תמיד בבקשה? אני שוקלת ברצינות להחליף את הפודרה שלי לירוקה על בסיס קבוע.
צ'אקיייי (Child's Play, לא שולדינר) (סטגדיש) ופופקורן אישי! (כאילו לא שקית שלמה בר מינן חח, האריזות הקטנות האלה) החלק היחיד בכל הערב נראה לי שהיה בתכנון המקורי שלי חח.
בקיצור, Hallo-WIN!
רק מה אני עושה עם השאריות האלה עכשיו?
שבוע (וחודש!) נעים לכולם ♥