הייתם יודעים שלמרות כל מה שעבר עליי בחיים מאז גיל 9 הארור, איכשהו שלוש וחצי השנים האחרונות עלו והתעלו על זה פי כמה. הייתם יודעים שאני עדיין כל הזמן מחכה שאשטון קוצ'ר יצוץ משום מקום, יצביע עליי ויצעק "You just got punk'd!!!1" וכולם יצחקו HAHAHAHA ואני אבין שהכל היה בכלל סתם מתיחה, חלום רע, והדברים ישובו לקדמותם ומשם אפילו ליותר טוב.
הייתם יודעים שאני יכולה לבכות ממקום כל כך עמוק עד שאני מתעלפת.
הייתם יודעים שלא משנה מי ומה ומתי ואיך וכמה ולמה, ושגם אם וכש אני צריכה וכביכול אמורה- אין בי שנאה לאף אחד/ת. שאני כן מאוכזבת ופגועה, ושיש בתוכי המון כעס (שנובע מכך שאני מאוכזבת וכואבת ופגועה) אבל אין בי שנאה לאף אחד/ת.
הייתם יודעים שהשנה התחלפה ואיתה היומן, ושהעטים נגמרו והתחלפו גם, אבל אני עדיין צריכה להזכיר לעצמי כל יום שאני בסדר. מרוב שאני לא.
Part 1.