למי נכתוב?
למה נכתוב?
לאלו שכבר לא כאן כדי לקרוא,
למען אותם הנופלים שכבר לא כאן.
אותם נופלים שהאמינו שהם נלחמים למען מטרה מסוימת
למען תקומת המדינה. וכמובן לשמירה על המדינה.
שנים אחרי שנים המשיכו החיילים והלוחמים להאמין ולכבד את האמון
שהשאירו בהם קודמיהם.
שנים שכבר אנחנו נלחמים. לפעמים יותר לפעמים פחות,
אבל כמה שלא יהיה כולנו כאן יודעים, נפיל זה נפיל.
ואם נפלת למען מדינך אז סימן שהאמנת בה,
ביושביה. באזרחיה במנהיגיה בהורים האחים והילדים.
בילדים שעתידים לבוא.
נתת בשבילם גם אם לא קיבלת הכול, הרבה.
נתת בשבילם כי ידעת שפעם בעבר, אחרים נתנו בשבילך.
ועכשיו נתאחד וממדינה אחת נהיה משפחה אחת גדולה ושלמה
משפחה ישראלית אוהבת ומחבקת, משפחה אשר תתמוך באלו שאיבדו למעננו.
כי עם אנחנו ועם נהיה על אדמת מדינתנו באורך כל ימינו.
יהי זכרם ברוך.