שאלה שמעסיקה את מוחי המון לאחרונה ,"לאן ?!" ,האמת שמאז שאני זוכר את עצמי תמיד נהגתי לסדר את מחשבותיי באופן מסודר וקונקרטי ,תמיד ידעתי על המהלך הבא ,המתבקש וברוב המקרים גם הנכון ,בשנה האחרונה הדפוס הבריא הזה של תיכנון וחשיבה עתידית בראייה כוללת נדפק במקצת ,כן כן מלנכוליה (באורח פלא המילה הזו דואגת להשתרבב ברוב הפוסטים שלי...) אהובתי משכבר הימים פשוט משתקת אותי ולא מתירה לי לשקוע בהרהורים על עתידי שלי ,אין טעם לצאת לציד מכשפות המלנכוליה אחראית לכאוס בחיי ,לעובדה שהם כל כך מונוטונים ,מרדימים ,באנלים ,טריוויאלים ומה שלא תרצו ,אני פשוט מותש מהחיים במתכונת הנוכחית והכי נורא שאין לי אנרגיות לשנות.
בהנחה או יותר נכון בתקווה שגם היא תשכיל לחלוף ו/או תמצא נפש מעניינת יותר לשתק ,אני צריך לחשוב על העתיד ,על החיים שאחרי כל המסגרות המלוקקות ,יש שיגידו "דה ריל לייף" ,רגע שבו כל הבועות מתפוצצות ואתה פשוט צריך להתחיל בבניית מגדל הקלפים האישי שלך ,לשמור על גובהו וטיבו ,קל ליפול ,להתרסק בעולמנו המלוכלך ,כמה מהלכים שגויים ואתה קבור (אני ?! רדיקלי ?! לא) ,אז כן יש לי עוד שנה "תמימה" עד ליום המיוחל של השיחרור בו השמש תחזור לזרוח לאחר 1095 ימים אפלוליים משהו ,מה עושים לאחר מכן ?! נרשמים לאוניברסיטה ורצים ל-B.a ? דופקים ת'ראש במזרח ואולי מתים ממנת יתר ?
האמת שבגלישה שגרתית השבוע נתקלתי באתר שנקרא "unitedjobs" ,אתר המציע ג'ובים אטרקטיבים (ברובם) מעבר לים לסקטור של חיילים משוחררים וסטודנטים המעוניינים להרוויח כסף או סתם להחליף אויר ולטייל ,לאחר זמן קצר של שהות באתרם נחשפתי למספר משרות קורצות ,מה אתם אומרים על למכור גלידות בארה"ב ? או להדריך בקייטנות קיץ בקהילות יהודיות ? האתר גדוש בג'ובים שונים ומשונים ,מה גם שהתנאים מסביב די אוטופים ,מגורים ,שכר סביר + ,ובלי שום קשר אם אני בטוח בסוגיה מסוימת במעט האחוזים ,היא העובדה שאני יעדיף לעזוב את המדינה המסריחה שלנו וינסה את מזלי על נקודה אחרת בגלובוס ,מה גם שהשבוע נודע לי שאני זכאי לאזרחות צרפתית בגלל אבי ,מה שמקנה לי להשתקע בכל אירופה: גרמניה ,צרפת ,שבדיה ,אנגליה ,אתם קולטים אנשים ?! בגלל האיחוד האירופאי הכל פתוח בפניי ,אז למה שאני פאקינג יהסס לעשות זאת ?! מה יש פה ,בישראל ?! התשובה היא פשוטה ,לוגית וללא ספק מחוברת למציאות ,"כלום אחד גדול" ,כן כן יש שיחלקו עליי באופן בלתי מוסבר ,אבל הדעה שלי די מגובשת וסטבילית בנוגע לעניין מסוים זה.
אני ינצל את החיים הקצרים הללו למשהו יותר טוב מחיים ממוצעים בישראל ,אני ממש לא מעוניין במוות בחיים עצמם ,משהו בסגנון של להתעורר בגיל 40 באמוק ,בטירוף ,לגלות שלא הספקתי כלום ,לגלות שאני חי באופן שטחי לחלוטין ,להתחיל לרדוף אחר הזמן ולנסות להספיק כמה שיותר עד הסוף המר ,זה לא האידאל ,לא שלי ובטח לא שלכם. בקיצור אני ימשיך לטחון מחשבות 24/7 לגבי העתיד ,לעשות סדר במאוויי ואתם מקווה שהעברתי פה משהו ,תתעוררו אנשים ,ושוב זו לא קריאה קולקטיבית לעזיבת ישראל ,זו קריאה להתפכחות שלי ושלכם ,המשך וויקנד נפלא.
מתנגן ברקע - Pink Floyd - Comfortably Numb .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
