הגעתי למסקנה שאני תמיד באה לכתוב כאן על דברים לא נעימים.

כשאני מחליטה החלטות אופטימיות, או סתם החלטות נחושות שמטרתן להנעים את עתידי, אני לא כותבת אותן כאן.

טוב.

אז החלטתי שאני לא מחכה לשום דבר ולאף אחד.

אני לא אומרת שאתחיל לצאת עכשיו ולהכיר אנשים חדשים בתקווה למצוא מישהו.

אני לא הולכת לעשות את זה.

אבל!

אם משהו יבוא, אני כ"כ לא הולכת למנוע מעצמי ליהנות ממנו.

מהמשהו.

או המישהו, אין לדעת.

העניין הוא שבינתיים אני לא ממש עושה משהו... ולכן זה עלול להתפרש כאילו שאני מחכה לו.

אני לא מחכה לו. ולא לאף אחד.

חברים זה דבר נהדר, באמת.

ואני נורא אוהבת את החברה שלי.

עריכה/תוספת/משהו:

אפילו הוא לא אמור לדעת על כאן.

אף אחד לא אמור לדעת. אני אמורה להיות לבד.

תשאירו אותי לבד כאן.