אז האקסית שלי מתחתנת בקרוב
זה נודע לי ביום חמישי האחרון
אני לא ממש יודע איך לאכול את זה
לא בגללה, יותר בגלל בן הזוג
אולי בגלל שניהם, אני לא יודע
הפצע שנשאר לי מאז שהיא שלחה לי בהודעה שהיא והוא ביחד
לא ממש התאחה עד היום הזה
אני עדיין מאוד כועס עליו
הוא היה חבר מאוד טוב
בכיתי לו על הכתף כשהיא נפרדה ממני
אז לקבל את ההודעה הזאת כמה ימים אחרי שזה נגמר ביני לבינה
פשוט שבר אותי לגמרי
ואני עדיין חי את הלילה הזה בכל פעם שאני נזכר בהם
אהבתי אותה מאוד
ולקח לי הרבה מאוד זמן להבין שהבחורה שאהבתי קיימת רק בראש שלי
זה רק הקונספט שלה שאני יצרתי לעצמי בראש
במציאות היא בחורה אנוכית ומאוד רחוקה מאיך שאני ראיתי אותה - והיא אמרה לי את זה בעצמה רק כשהתחלנו לצאת - אני פשוט סירבתי לראות את זה
אז אמנם עבר מאז כמעט עשור
אבל הכאב לא מרפה ממש
חסמתי אותה ואותו (בעצם, הוא חסם אותי אחרי שאמרתי לו שהוא מת בשבילי, עוד באותו ערב) ואת כל החברים המעאפנים שלהם עד כמה שיכולתי כי לא הייתי מסוגל להתמודד עם הכאב מהדקירה המטאפורית בגב המטאפורי שלי
והעובדה שהיא שזה לא ממש עוזר ואני עדיין מרגיש את הכאב
זה שרט אותי כל כך עמוק
ועכשיו הם מתחתנים
מגיע להם אחד את השני, בת הזוג שלי אומרת
שני נחשים
כן, מגיע להם
אבל מגיע לי גם קצת שקט
ואהבה עצמית
וזה פשוט לא קורה
ואני לא יודע איך לפתור את זה
ובאיזשהו מקום אני גם לא רוצה
איך ע' כתבה פה בתגובה בבלוג
אני כזה דרמה קווין
תודה לאל שיש את האתר הזה כי בשום מקום אחר לא הייתי מסוגל לכתוב את זה
אני לא חושב שיש בנאדם אחד עלי אדמות שאני מסוגל להגיד לו את הדברים שכתבתי כאן
ומן הסתם יש דברים שאני מרגיש ומבין על עצמי שאין סיכוי שאפילו אנסה לכתוב כאן
וזה גורם לי להרגיש כל כך לבד
אז באמת
מזל שיש את ישראבלוג
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ג'וזף