אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שישבתי בלילה וכתבתי סיפור או קטע שהוא לא סתם פריקת עצבים או רגשות.
אני יושב פה, בסלון, בדירה משלי, עם חתולה על הברכיים, מוזיקה באוזניים, בקבוק ויסקי וכוס קולה על השולחן וכותב את הפרק הרביעי מתוך תשעה שאני מתכנן לסיפור קצר. אני חייב להודות שזה מאוד מרגש אותי. אני ממש שמח לדעת שהפורמט הזה כן עובד וכל מה שאני צריך זה פשוט קצת להתנתק מהכל. כבר בערך שבוע או שבועיים אני מנסה לכתוב את הפרק הרביעי הזה באופן אקטיבי. בתכלס, עזבתי את סוף פרק שלוש לפני משהו כמו שנה וחצי בלי שהרגשתי שאני מצליח להמשיך לכתוב משום מה.
אז עכשיו כשאני במוד הנכון, אולי יהיה עדיף אם אני אמשיך לכתוב את הסיפור במקום לכתוב את הפוסט הזה.
נו, מה אני אגיד. נתראה בקרוב, לונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ג'וזף