עוד שעה אני יוצאת מהבית,
בחמש בבוקר אני על מטוס.
המזוודה שלי שוקלת 20.3 קילוגרם ואני רק מתפללת שלא יעשו לי עם זה בעיות. הוצאתי כמה שיכולתי. אני הולכת לקפוא מקור, להוציא אדים מהפה ולרדוף אחרי מקומות שבהם אני יכולה לעשן- אבל בסך הכל זה הולך להיות מדהים, אני מקווה. אני לא בדיוק מתרגשת וגם לא בדיוק אדישה, ורק מקווה למצוא את עצמי כותבת ביומן המסע שלי כמה שיותר, מצלמת כמה שיותר, מתעדת כל רגע ורגע שיהיה לי חשוב. מקווה לא למצוא את עצמי ממצמצת בחוסר אונים בקבוצה של אנשים בוכים, או מזילה דמעה בים של עיניים יבשות.
שיהיה לי מסע מועיל, אבל במשמעות האמיתית והיעילה של זה. אני רוצה ללמוד כמה שיותר, ומגיע לי אחרי כל מה שעברתי כדי להיכנס למשלחת הזאת.
נתראה עוד שמונה ימים, עם שמונה קילו יותר כי אם כבר דיוטי פרי אז לא נקנה שוקולד?