הערצת המין הנשי

התאור שלהלן תורגם מאתרה של אליס סאטון: http://www.elisesutton.homestead.com. יש באתר אזור של משחקי תפקידים ותאורים של גבירות על משחקיהן. לינק למקור: http://www.elisesutton.homestead.com/CS2.html

הסצינה הזו נראית קצת משונה אבל נהניתי מאוד לעשות אותה. הסצינה איפשרה לי להפוך את בעלי לחפץ ולמתוח את גבולותיי בכל הנוגע ליחסי אליו. שיחקתי תפקיד של "שמאית" מחברה העוסקת במכירת עבדים.

ביום חמישי ישבתי ליד השולחן במטבח לשלם חשבונות. כמנהגי, בעלי דייויד עמד לידי בזמן שבדקתי את החשבונות. עליו לעמוד לידי ערום בזמן הזה. אני בודקת את סה"כ החובות ואם אני מחליטה שהסכום גבוה מדי הוא "מקבל תיקון". לאחר שהצלפתי בו הודעתי לו שעייפתי מהבזבזנות שלו וממשכורתו הבלתי מספקת ושערכתי כמה שיחות טלפון בנוגע לקבלת כסף עבורו. הודעתי לי שתהיה לו אורחת מחר ושהיא תעריך את ביצועיו כעבד בזמן שאני אבלה. ענדתי קולר לצווארו וכלאתי אותו בארון במרתף, מבלי לתת לו לאכול וכשהוא עדיין ערום.

למחרת בוקר לבשתי את חליפת העסקים שלי וירדתי למטה. פתחתי את דלת הארון והצגתי את עצמי. "שמי גברת דורסט . אתה תקרא לי "גבירתי". החברה שאני מייצגת מוכרת עבדים לנשים ואשתך מקווה לקבל כסף טוב עבורך. תפקידי הוא לקבוע בכמה תימכר במכירה פומבית. אני אעריך את כישוריך בכמה קטגוריות: הופעה חיצונית ומצב הגוף, צייתנות, יחס וכבוד, דילדו, סף כאב ועוד. אני מתייחסת לעבודתי ברצינות רבה ואני מצפה ממך לרמה גבוהה של ביצועים. אתה מבין אותי?".

בעלי ענה ב"כן" חלוש.

סטרתי לו בכוח. "אמרתי לך לפנות אליי ב"גבירתי" צעקתי עליו. דיוויד נראה מופתע אבל ענה בשקט "כן גבירתי".

"זה טוב יותר" אמרתי. "עכשיו, הבה נבהיר מספר דברים. אתה אינך אלא חפץ שאני נדרשת להעריך. אין לך שם אלא מספר שהענקתי לך, 22 בית. כיוון שנולדת זכר אתה נחות, ומקומך הוא כעבד לנשים. יש לך מטרה אחת ויחידה – לשרת את גבירתך, מי שהיא תהייה. אתה לא תקבל רחמים מתחינות אליי".

לאחר שנתתי לו ללכת לשרותים לקחתי אותו להתרחץ במרתף. שפכתי עליו דלי עם מים קרים כקרח והוריתי לו לסבן את עצמו. כשהוא סייים שפכתי עליו עוד שני דליי מים קרים. חיברתי רצועה לקולר שלצווארו והצעדתי אותו לחדר במרתף בו יש מספר צינורות בתקרה. אזקתי אותו, רועד וערום, לצינורות והחלתי בבדיקת גופו. טיפלתי בו ביד גסה למדי והוא היה מופתע בתחילה. תפסתי בשערו ומשכתי חזק והוא זעק בכאב. "שקט" ציוויתי וסטרתי לו. המשכתי לבדוק, למשוך, למשש ולצבוט כל חלק בו ורשמתי הערות במחברת שהכנתי. כשהגעתי לאיברו הרמתי אותו עם העיפרון, נשפתי בזלזול והמשכתי הלאה. כמובן שהוא היה קטן מאוד בגלל המים הקפואים.

לאחר מכן נתתי לו רשימה של עבודות בית לבצע. מדי פעם בדקתי את עבודתו. כשהוא סיים בדקתי את הכל שוב בקפדנות ורשמתי הערות במחברת. ציויתי עליו אז להכין ארוחה כדי שאוכל להעריך את כישוריי הבשול שלו. ציוויתי עליו להכין את המאכלים האהובים עליי. לא הרשיתי לו לאכול כל היום, הוא שתה רק מים – וידעתי שלבשל לי ולשרת אותי יהווה עינוי עבורו. ציוויתי על העבד המסכן והרעב לעמוד מאחורי בזמן שאכלתי ורשמתי את התרשמותי במחברת.

כשסיימתי אמרתי לו שהוא יכול לאכול ושיביא צלחת. הוא הושיט ידו לאוכל שהכין שהוא הכין וציוויתי עליו לעזור. "מה אתה עושה?!<" שאלתי בקול רם. "אבל גבירתי, אמרת שאני יכול לאכול" הוא מלמל. "כן, אבל לא את האוכל הזה. בשבילך יש לי אוכל המתאים יותר לזכרים". לאיימתו הוצאתי קופסא של מזון לכלבים מסוג זול (זה היה רעיון של הרגע האחרון. איני בטוחה מדוע חשבתי על זה רק זה שמאוד מצא חן בעיניי הרעיון של דה-הומאניזציה של הסצינה). שפכתי את תוכן הקופסא לצלחת, מוודאת שכל תכן הקופסא רוקן לצלחת. "להחזיק ולהאכיל עבד זה יקר למדי. הקופסא הזו של "מזון זכרים" עלתה לי 1.29 דולר. איני מאמינה בלבזבז כסף טוב על לתת לעבדים לאכול מזון הראוי לנשים, וכל הסיכויים שגבירתך הבאה תחשוב גם היא כך".

הנחתי את הצלחת על הרצפה וציוויתי עליו לרדת על ברכיו ולאכול. כשהוא היסס לחצתי באגרופי על הביצים שלו עד שהוא נפל לרצפה. "אכול!" צעקתי והצלפתי בישבנו בשוט הרכיבה שלי. דיוויד היה מאוד רעב והחל לאכול את מזון הכלבים.

המשכתי "לדרבן" אותו והכרחתי אותו ללקק את הצלחת עד שהבריקה כיוון שלא רציתי לבזבז מזון זכרים. זה היה כמעט בלתי אפשרי שלא לצחוק אבל שמרתי את ארשת מיקצועית ורשמתי כמה הערות במחברת. הופתעתי עד כמה נהניתי להוריד את בעלי לדרגה של חיה נחותה.

לאחר מכן הגיעו המבחנים האוראליים שלו. הכרחתי אותו לענג אותי עד שליסתו כאבה. כתבתי על כך כמה הערות מנוסחות במיקצוענות קרה במחברתי.

עברתי משם למבחני הכאב. התחלתי להכות אותו במחבטים שונים שקניתי במיוחד לארוע הזה. מעולם לא עשיתי הנחות כשהענשתי את בעלי אבל הפעם נכנסתי כל כך עמוק לסצינה שהצלפתי בו חזק מאי פעם. מעולם לא ידעתי שאני מסוגל להיות כה סדיסטית וחסרת רחמים – הצלפתי בישבנו באכזריות ונהניתי מאוד מכך! כשסיימתי רשמתי משהו בקרירות במחברתי כשדיוויד סובל ומתענה לרגליי.

לבסוף הגיעו משחקי הדילדו. קניתי סטראפאון חדש, גדול יותר מזה שהיה לי. בעוד דיוויד ממרר בבכי מרחתי כמות קטנה של טבסקו על הדילדו. הוא בכה כל כך מההצלפות עד שלא שם לב למה שאני עושה. זו הייתה הדפיקה הטובה ביותר שנתתי לו – זיינתי אותו ללא רחמים כשהוא מתפתל וצווח מהטבסקו. לאחר שרשמתי את הערכתי נעלתי אותו בארון במרתף בלי לומר מילה, משאירה אותו שם מייבב.

לאחר מספר שעות חזרתי שוב כאשתו, מעמידה פנים ככועסת. הצעדתי אותו למעלה לסלון וציוויתי עלויו לעמוד ערום לפנייץ ישבתי על הספה וצרחתי עליו "מה פרוש הדו"ח הזה?!? גברת דורסט העריכה אותך רק ב 75,000 דולר!". ואז קראתי את הדו"ח בקול:

"פריט 22 בית הוא בעל מראה ממוצע, מספר קונים פוטנציאליים תמצאנה אותו אולי ראוי אבל רובן לא. סמני הקרחה טיפוסיים לזכרים עדיין לא הופיעו. מבנה גופני מתחת לנדרש – הפריט זקוק למשטר אימונים מחמיר יותר (דיוויד הוא למעשה אתלטי למדי ומאוד גאה בגופו – ואני נהנית להשפיל אותו בכל הנוגע לכך). הזין לא ראוי להתייחסות – הוא חסר תקווה ולא ראוי. הפריט איטי מחשבה וטיפש, לא מסוגל לחשוב בכוחות עצמו ואפילו מטלות פשוטות דורשות הנחיות במילים פשוטות כדי שמוחו המוגבל יבין. במילים אחרות, לפריט יש רמת משכל של זכר טיפוסי.

לרוע המזל זה משפיע מאוד על ערכו. יש זכרים טיפשים רבים בשוק והדרישה לזכרים אינטליגנטיים היא רבה כיוון שהם כה נדירים. הפריט ביצע עבודות בית בצורה משביעת רצון אבל כמו כל הזכרים ניסה לעגל פינות. הפריט זקוק לאימון קפדני ותובעני יותר כדי לכפות על עצלנותו הזיכרית. הפריט חייב לשפר את גינוניו כשהוא מבצע עבודות בית. נראה שאינו מעריך כיאות את הכבוד שבשירות אישה. הוא זקוק ל"עידוד" כדי להכיר בטעויותיו. למרות הכל הוא בסה"כ הוא זכר מאומן היטב ואת ראויה לתישבוחות על מאמצייך.

הפריט הוא טבח מעולה מה שמעלה את ערכו. יחד עם זאת הוא נרתע מלאכול את מזונו ומנראה שהוא מאמין שהוא ראוי לאכול מזון נשים. זהו קו מחשבה מסוכן וחובה לשנותו. הזכר חייב לעבור אימון קפדני לקבל את מעמדו הנחות ולא לראות את עצמו ברמה אחת עם מעמד הנשים. אם גבירתו רוצה להאכילו מזון נשים יהי כרצונה, אבל רק כפרס, לא כזכות. כחיה נחותה על הפריט להיות מאומן לקבל בהכרת תודה עמוקה כל מזון או טיפול המוענק לו.

הפריט ביצע שרות אוראלי ברמה יוצאת דופן מה שמכפר במעט על איברו הקטן והפאתטי. סף הכאב שלו נמוך – אפילו לאחר הלקאה מתונה הוא בכה וייבב ללא הכרה. זוהי נקודת החולשה העיקרית שלו. הלקוחות שלנו אינן רוצות לשמוע יבבות של זכר חלשלוש. אני ממליצה מאוד להגביר את תכיפות ועוצמת ההצלפות שהוא מקבל" (היבטתי בדיוויד לראות את הבעת הפנים שלו והוא נראה מודאג ביותר...).

"אימוני הדילדו היו החלק החזק שלהפריט. ברור כשמש שהוא זונה סיסית טיבעית ונהנה כשמזיינים אותו בתחת. מומלץ לגבירתו מאוד לשמור על רמת האימונים שלו בתחום זה.

"לסיכום, ברמתו הנוכחית, אני מעריכה את הפריט בשווי של 75,000 דולר. הערך הנמוך של הזכר הזה נובע מסף כאב נמוך, גישה מרדנית מעט, גודל איבר מין ורמת אינטליגנציה נמוכה. לרוע המזל אנו לא מוכרים פריטים בעלי ערך נמוך כל כך. אנו מוכרים רק פריטים מובחרים בעלי ערך של לפחות 125,000 דולר. אני מאמינה שבמשטר מתאים ניתן להעלות את ערכו ל 150,000, שזה עדיין נמוך ממה שקיווית לקבל עבורו – 200,000 . משטר האימונים חייב להיות מחמיר ותובעני."

זרקתי את הדו"ח לצד והטפתי לדיוויד על ביצועיו הירודים וערך השוק הנמוך שלו. השתמשתי בטון הקשוח ביותר שלי ואמרתי שמעתה לא אהיה יותר קלה איתו ושאני מתכוונת להעלות את ערכו ככל שניתן. אז "ריחמתי" עליו כביכול. הוא עמד שם, עירום, רועד מפחד ורעב. הוא לא אכל דבר מלבד קופסת מזון כלבים זה 24 שעות. ציוויתי עליו לכרוע על ברכיו ןאזקתי את ידיו מאחוריי גבו.בלי שיראה לקחתי צלחת ואמרתי בציניות "כבונוס הכנתי לך ארוחה מיוחדת – שתי קופסאות מזון כלבים!". דחפתי את פניו לתוך המזון ואמרתי "אכול הכל – תזדקק לכוח להצלפה שאני עומדת להעניק לך!"

*נלקח מאתר - www.femdom.co.il