בחייאת ראבק

לא סיימתי להרוס את עצמי,אתה מוזמן לעזור.

וגם אם הייתי שלי לרגע,הייתי כמו הגל שמכה בחוף,ההר שנופל עליי,הצל שמסתיר אותי.

כי יש דברים,שלא תבין לעולם.

ויש דברים שלא אבין לעולם.

אני עיוורת שלא רוצה עזרה,כי החושך הוא הבית שלי,אני מכירה כול מכשול ומכשול.

אתם אלו שצריכים עזרה,אתם אלו שתועים בדרך.

הייתי רוצה להיות אחרת,

אולי כך הייתי רואה את הדברים אחרת,

ואולי אז היית מתקרב אל המדורה הלוהטת

בידיעה שתישרף.

אף אחד לא יתקדם בלעדיי,

אף אחד לא ישאיר אותי מאחור,

יבודד אותי

ירחיק אותי

ישמיד אותי.

כי אני ואתה,אמרנו יחד?!

אז אל תלך,

לפחות לא עכשיו

אני צריכה עוד עץ למדורה,

עוד הקלה שתשאיר אותי כאן

ותלבה את הניצוץ שנחשף אל הרוח.

אל תלך,

כי אתה תיהיה האשם

תמות מייסורי מצפון

המחשבות יהרסו אותך

ישחטו את מה שאשאיר ממך.

והינה בא עוד גל,

אתה האלוהים שביננו

אתה תחליט אם אחריב עוד אבן,עוד ביתן

אתה זה ששולט עליי עכשיו.