אז הנה שוב אני כותבת עם הפסקה.

אז מאז הפוסט האחרון התרחשו כמה אירועים ... לא צפויים כ"כ.

בכל מקרה נשארתי בצבא לעוד שנה, מה גם זה ייתן לי זמן לחשוב טוב טוב מה אני באמת רוצה ללמוד.

אולי זה גם יתן לי את הדחיפה הקטנה הזאת לעבר החיים הבוגרים, כי מה לעשות הינני רוצה להיפרד מחיי הילדות.

אני לא רוצה להיתבגר ולגדול, ומה אם לא בא לי להתבגר?! טוב לי ככה.

אבל חבל שזה לא עובד ככה, במיוחד שאני מאד רוצה עוד חצי שנה לעבור לגור עם חבר שלי.

-

מעצבן שהחיפוש אחרי ה"מי אני רוצה להיות" נמשך ונמשך כל החיים.

אנשים רודפים אחרי תמיד מסויימת, אחרי חיים מסויימים.

לדעתי צריך לחיות את החיים שלך כמו שהם, תמיד לשאוף ליותר אבל לשמוח במה שיש לך.

וגם אתה עצמך לא צריך לרדוף אחרי משהו שאתה לא, וזה מה שמעצבן שרוצים תמיד לגרום לי להיות משהו שאני לא.

חבל על המאמץ שלהם כי כשאני אחליט לשנות משהו, אני אשנה.

אחרי הכל 20 שנה אני מתנהגת בצורה מסויימת, אז למה שפתאום זה ישתנה?!

תחיו איך שאתם מרגישים עם עצמכם טוב, ואל תתנו לאף אחד להוריד אתכם מהדרך שאתם הולכים בא.

-

מי היה מאמין?!, היום 7 חודשים עם אהוב שלי

מזל טוב לנו. 

-