עוד יומן רשת ייחודי

וורמיקומפוסטציה (קומפוסט תולעים)

מה צריך בכדי ליצור מערכת וורמיקומפוסטציה ביתית?

1.     מיכל להחזקת התולעים.

2.     מצא גידול (ריפוד).

3.     מזון להאכלת התולעים.

4.     תולעים אדומות (למשל איסניה פטידה).

המיכל:

מאיזה חומר?

עץ או פלסטיק עדיף, אפשר חמר, קלקר או מתכת.

·        חשוב: לשים לב שהמיכל לא יהיה כבר מידי ושניתן להתקין בו חורי ניקוז ואוורור.

באיזה גודל?

גודל המיכל יכול להיות החל מגודל קופסת נעליים ועד לפח גדול או אמבטיה ישנה.

גודל המיכל תלוי בכמות הפסולת האורגנית שאנו רוצים למחזר ביום. תחת תנאים אופטימאליים, תולעת מסוגלת לאכול ביום חומר אורגני השווה לצי ממשקל גופה, לפעמים אף יותר. כלומר, גודל המכל כגודל כמות המזון שאנו מוציאים ביום. יחס 1:2. לדוגמה -  אם אנו רוצים למחזר כחצי ק"ג פסולת אורגנית ביום, לשם עיבודה ידרשו לנו כק"ג אחד של תולעים. גודל המיכל המומלץ לק"ג תולעים הוא 60 על 60 ס"מ, גודל הנותן שטח פנים מספק לדרישות האוויר של התולעים.

גובה המיכל יכול להיות מ-30 ס"מ (מינימום) עד לגובה פח זבל סטנדרטי.

·        חשוב: למיכל דרוש מכסה טוב לשם שמירה על לחות וחשיכה (התולעים חייבות לחות כדי לנשום והינן רגישות מאוד לאור).

מיקום המיכל?

היכן לא להניח את מכל התולעים שלכם: 

-        על גבי מכשיר חשמלי המייצר חום, רטט או קרינה (מקרר, מיקרוגל, מכונת כביסה / ייבוש..).

-        באזור חשוף לשמש ישירה (אשר עלולה ליצור במיכל תנאי חממה ולאפות את התולעים).

-        מקומות עם מידות חום וקור קיצוניות. בחורף, במידה והמכל בגודל קטן-בינוני, הדבר הטוב ביותר הוא להחזיק אותו בתוך הבית. במידה וזה לא אפשרי, ניתן לאלתר בידוד למכל ע"י שמיכות, חבילות קש וכו'.

-        במקום חשוף לרעלים כגון ריסוס חומרי הדברה וניקוי.

היכן כן להניח את מכל התולעים: נוחות ויצירתיות הן שם המשחק.

שאלות שיעזרו לכם לבחור את המיקום המתאים:

-      כמה קרוב אני רוצה את מכל התולעים? מקמו אותו מספיק קרוב כדי שיהיה לכם נוח להאכיל את התולעים וכדי שלא תשכחו לעשות זאת.

-      האם אני הטיפוס שייהנה לבקר את התולעים לעיתים קרובות ולהראות אותן לחברים? אם כן, מקמו את המכל במקום נאה ומרווח שנוח להגיע אליו לשהות בו.

-      האם דיירי הבית יפרידו פסולת אורגנית משאר הפוסלת הביתית רק אם יהיה מכל איסוף זמין בטווח יד? אם כן, אפשר להחזיק מכל איסוף למטרה זו על השיש במטבח, או פשוט למקם שם את מכל התולעים.

-      יתכן שחיות המחמד החדשות שלך (התולעים), לא יזכו להערכה רבה מצד דיירי הבית. האם אז תעדיפו "לשמור מרחק" בין המינים (האנושי והתולעי)? במקרה כזה, יתכן שתרצו למקם את המכל במקום פחות בולט.

מצע הגידול / הריפוד

מצע הגידול, הנו הסביבה בה חיות התולעים והחומר בו אנו קוברים את המזון להן. הריפוד נחוץ לשמירת הלחות והאוורור במכל ומשמש גם כמזון לתולעים, לכן עם הזמן צריך להוסיף ממנו עוד.

במה ניתן להשתמש כחומר ריפוד?

נייר עיתון קרוע לרצועות דקות, נייר משרדי גרוס, פיסות קרטון קטנות, מגש ביצים קרוע דק, נסורת (מעץ לא צבוע ושלא טופל בחומרים כימיים), עלי שלכת וקש.

כיצד מכינים את הריפוד?

לא משנה איזה חומר תבחרו, יש להשרות אותו תחילה במים עד לספיגה יסודית טובה ואז לנער עד שלא ייזלו ממנו עוד מים באופן חופשי. הריפוד חייב להישאר לח כמו ספוג סחוט מעט ואז יש להעביר אותו למכל שהכנתם.

·        חשוב: חומרי ריפוד כמו נייר עיתון, אסור להשרות יותר מידי זמן במים (עד רבע שעה), כיוון שאז קיימת סגנה שהם יאבדו את צורתם המקורית ובסופו של דבר יהיו כמו גושים צפופים אשר ימנעו מהאוויר במכל לזרום בחופשיות.

לכן – שימו לב שרצועות הנייר שומרות על צורתן ולא רכות ונקרעות יותר מידי בקלות.

עומק הריפוד במכל צריך להוות ב-20 ס"מ לפחות (לא להדק) ובתוכו קוברים את המזון לתולעים. חשוב מאוד לכסות את המזון בחומר הריפוד. דבר זה מבטיח שלא יגיעו אורחים לא רצויים למכל (בעיקר זבובים) ושתהליך הפירוק יהיה יעיל יותר.

לעיתים (פעם בחודש), צריך לפזר מעט חול או אדמה על המזון, גרגרי החול שבקרקע משמשים את התולעים בתהליך העיכול שלהן (כשם שציפורים נעזרות לשם כך באבנים קטנות שהן בולעות) והחיידקים באדמה הם "סטרטר" במזרז את תהליך הפירוק. אפשר להחליף את החול/האדמה בחופן קליפות ביצים מרוסקות דק, דבר אשר גם יעשיר בסידן את ההומוס המוכן. כמובן שאפשר להשתמש בשני החומרים גם יחד.

·        רצוי: הכן מאגר קטן של ריפוד יבש, כך כשיהיה חסר ריפוד במכל, תצטרך רק להשרות במים ולהוסיף.

מזון:

כמעט כל סוג של חומר אורגני מהווה מזון לתולעי הקומפוסט האדומות. בטבע הן התפתחו לשגשג בזבל בע"ח וזהו עדיין המזון הטוב ביותר עבורן. אצלך בבית, המזון של התולעים הנו שאריות המזון שלך.

מהם סוגי המזון המומלצים לתולעים?

קליפות ושאריות פירות וירקות.

שקיקי ועלי תה ומשקע קפה, כולל פילטר הנייר של מכונת הקפה.

לחם, פסטה ומוצרי מאפה ישנים (להרטיב היטב במים ולפורר).

שאריות מזון מבושל, משומר, ישן ומקולקל.

קליפות ביצים מרוסקות דק.

פסולת גינה רכה (כגון עלי עגבנייה, גזר וכו').

ניתן להכניס כלים חד פעמיים מתכלים, אך יש לחתוך אותם לחתיכות קטנות על מנת שלא יחסמו את זרימת החמצן.

נסורת וגללים של חיות בית צמחוניות.

ממה כדאי להימנע?

כמויות גדולות של קליפות חציל, עגבניות, קליפות לימון ופרי הדר סחוט.

שאריות מזון המכילות כמויות גדולות של שמן (יותר מידי שמן או שומן יכולים להפריע לנשימה של התולעים, מכיוון שהן נושמות דרך העור שלהן), קטשופ, מיונז וחרדל.

ממתקים וריבות (עשוי למשוך נמלים).

מוצרי בשר וחלב.

חומרים עשירים במים (אבטיח למשל) מספקים מעט מאוד אוכל לתולעים ומשבשים את רמת הלחות במערכת, לכן לא כדאי לשים יותר מידי מסוג זה של חומרים.

להימנע מחומרים מרוססים בקוטל מזיקים כגון דשא. ישנן קליפות בננה למשל, אשר מאוד מרוססות ויכולות בקלות להרוג את התולעים.

מאכלים חזקים: בצל, שום, מלח.

תולעים לא יכולות לפרק עצמות.

לסכו"ם מתכלה לוקח יותר מידי זמן להתפרק בוורמיקומפוסטציה, לכן לא רצוי להוסיף אותו.

חומרים לא אורגנים.

גללי כלבים, חתולים ושאר אוכלי בשר. **

** ניתן לייחד מכל תולעים נפרד לגללי חיות בית אוכלות בשר. הטיפול בו יהיה שונה לגמרי וארוך יותר ואת ההומוס המוכן אפשר יהיה לתת רק לעצי סרק. גללי חתולים עשויים להעביר את החיידק Toxoplasma gondii, המסוכן במיוחד לנשים בהריון משום שהוא עלול לגרום לפגיעה מוחית של העובר. אם יש חתולים בבית, צריך לוודא שהם לא משתמשים במכל התולעים כארגז צרכים.

כיצד מאכילים?

את המזון צריך לקבור ולכסות בריפוד. לשם כך, הזיזו מעט או חפרו בריפוד הלח ואז הניחו את המזון בפתח שנוצר וכסו היטב עם ריפוד.

את המזון צריך לקבור כל פעם במקום אחר במכל, כדי לאפשר לתולעים אכילה ללא הפרעות.

·        אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב מתחילים, היא קבירת כמויות מזון גדולות מידי ביחס לכמות התולעים במכל. צריך להשתדל להמנע מכך משום שעודפים גדולים מידי של מזון ימשכו זבובים, נמלים ואפילו מכרסמים ועשויים אף לייצר ריח רע בבית. עדיף לקבור פחות מידי מזון מאשר יותר מידי.

אם מתברר שאכן הגזמתם בהאכלה, לא נורא, כל עוד לא מדובר בעודפי מזון גדולים מאוד, אין צורך להוציא החוצה את החומר העודף, אלא פשוט לוודא שיש מספיק ריפוד לח המכסה את המזון ולהפסיק להאכיל מספר ימים

בנושא זה הניסיון האישי יהיה המורה הטוב ביותר. עם הזמן צריך כמובן להגדיל בהדרגה את כמות המזון מכיוון שאוכלוסיית התולעים גדלה.

התולעים:

ישנם מספר מינים של תולעי קומפוסט בהם משתמשים לוורמיקומפוסטציה. המין הנפוץ והפופולארי ביותר הוא Eisenia Fetida – התולעת האדומה.

את התולעים עליכם להביא הביתה כאשר המכל בנוי ומוכן, מכיל את מצע הגידול שבחרתם בכמות מספקת וממוקדם במקום המתאים.

לרוב, בישראל לא ניתן להשיג תולעים אלו ע"י חיפוש בטבע מכיוון שהן "עולות חדשות" מחו"ל ואינן מסוגלות לשרוד ולשגשג בטבע בתנאי הארץ.

כאשר התולעים הגיעו הביתה, חשוב להעביר אותן למכל שלכם במהירות האפשרית. עושים זאת באופן פשוט ביותר ע"י הרקת על תכולת הקופסא בה הן הגיעו לתוך המכל במקום אחד. אין להפריד בין התולעים לחומר איתו הן הגיעו ויש לתת להן לנדוד ולהתפזר במכל בקצב שלהן. התנאים החדשים במכל שונים מאלו להם התרגלו התולעים במקומן הקודם, יוצרים "הלם מעבר" והן זקוקות למספר ימים כדי להתרגל למקום החדש. מסיבה זו יש לחכות כשלושה ימים לפני מתן מזון חדש לתולעים החדשות שלהם. אין צורך לדאוג שמה התולעים ימותו מרעב בזמן זה, החומר בן הן הגיעו עדיין מכיל חומרי מזון וגם הריפוד מהווה עבורן מזון.

רבייה:

תחת תנאים אידאלים, תולעים יכולות להכפיל את מספרן כל 90 ימים. תקופת הדגירה של התולעים היא בין 30 ל-80 ימים, תלוי בתנאי הסביבה. מרגע שהתולעים החדשות בקעו, ייקח להן 8-10 שבועות להגיע לבגרות מינית ולהתחיל להפיק גלמים. וכך, המעגל ממשיך וממשיך. כמות התולעים אמורה להכפיל את עצמה כל 3-4 חודשים, כל עוד יש כמות מספקת של מקום, מזון, לחות וטמפרטורת המכל היא בין 16-26 מעלות.

*הטמפ' במיכל: לא פחות מ3.5 עד 35 מעלות, מועדף: 21-27).

יצורים נספים במכל התולעים:

בתהליך הפירוק האורגני בטבע נוטלים חלק פעיל מגוון רחב ביותר של יצורים חיים. מסובה זו, מכל התולעים שלכם הנו בעצם מערכת אקולוגית רחבה בה התולעים האדומות הן רק "שחקן" אחד מ"אופרה" גדולה מאוד. להרבה מהיצורים האלו יש תפקיד משמעותי בתהליך הקומפוסטציה – לתולעים אין שיניים לכן הן לא מכרסמות את מזונן. הן בולעות פיסות מזון אשר עברו ריכוך ופירוק התחלתי ע"י הלחות, החיידקים והפטריות שבמכל. כמו כן הן ניזונות מהחיידקים והפטריות עצמן. תפקידם החשוב של המיקרואורגניזמים (במכל התולעים ובכלל) הנו סיבה נוספת לשמירה על רמת לחות נאותה של הריפוד. חשוב לדעת שהמיקרואורגניזמים המפרקים חיים ומשגשגים בתוך מעטפת המים הדקיקה העוטפת את החומר האורגני. ללא לחות, לא יתרחש פירוק ביולוגי של החומר האורגני (מסיבה זו ייבוש מזון הנו אחת הצורות לשמר אותו לתקופה ארוכה) וכך גם התולעים לא יהיו מסוגלות "לטפל בחומר האורגני הזה.

מלבד חיידקים ופטריות יהיו יצורים רבים נוספים שיגיעו לחלוק את הסביבה הלחה, המזינה והחמימה שיצרתם לתולעים שלכם. זהו מצב נומלי. במיוחד אם השתמשתם בעלים יבשים כחומר ריפוד, סביר מאוד להניח שבמכל התולעים שלכם יופיעו מיד "חברים חדשים".

לדוגמה: תולעים נימיות לבנות, אקריות, טחביות, חשופיות ועוד. מלבד שממיות, לטאות, זיקיות ודו חיים כגון צפרדע האילנית, קרפדות וכו', שאר היצורים שהוזכרו כאן אינם מזיקים או מסוכנים לתולעים ובוודאי שלא לכם. יצורים כגון שממיות ושאר הזוחלים ודו החיים אמנם ניזונים גם מהתולעים, אולם תרומתם הרבה להדברת זבובוני פירות, זבובים, יתושים וחרקים אחרים הנמשכים למכל, עולה לעין שיעור על ה"נזק" שבאכילת תולעים. נוכחותם מוסיפה עניין ומדגימה הלכה למעשה את המורכבות ויחסי הגומלין בכל מערכת אקולוגית בריאה. לכן, חשבו פעמיים לפני שתגרשו אותם.

כיצד מונעים אורחים לא רצויים?

נמלים, זבובים, תיקנים, יתושים או זבובוני פירות הנם אורחים לא רצויים במכל התולעים שלכם, לא בגלל נזק כלשהו לתולעים, אלא בגין הרתיעה שנוכחותם גורמת לחלק מהאנשים. לבוב, אין הם מופיעים כלל, אולם כאשר מזג האוויר חמים ויש עודף מזון רב במכל, במיוחד שאריות של פירות עסיסיים, מוצרי בשר או חלב וממתקים, הדבר עלול לפתות אורחים לא קרואים.

למניעת בעיה זו חשוב קודם כל פשוט לוודא שהחומר האורגני במכל מכוסה תמיד בשכבת ריפוד עבה ולחה, שמכסה המכל יושב כהלכה ושחורי האורר אינם גדולים מידי.

נמלים: אם פלשו נמלים למכל, יש לבדוק מה משך אותן לשם. לדוגמה, נמלים נמשכות מאוד לחלמון ביצה קשה. בכל אופן, ברגע שהן יסיימו לאכול את מה שמשך אותן, הן ילכו. למי שיש פחות אורך רוח, פשוט ניתן להעלים מהמכל את המזון המפתה והנמלים כבר יעזבו לבד.

חשוב מאוד להמנע מריסוס בחומרים רעילים. מה שרעיל לחרקים, רעיל הרבה יותר לתולעים (להן אין שכבת קוטיקולה המגנה על הגוף) וכמובן לכל אותם יצורים מיקרוסקופיים העוסקים במלאכת פירוק החומר האורגני. במקרה והנמלים לא מבינות את הרמז, אפשר גם להעמיד את המכל שלכם על מגש עם מים (על רגליו או לאלתר לו רגליים), כך שלנמלים לא תתאפשר גישה אליו משום כיוון.

זבובוני פירות: זבובוני פירות נמשכים למזון תוסס, במיוחד פירות ומיצי פירות. יש להם חושים מדהימים שמאפשרים להם לחוש בנוכחות מזון מרחקים גדולים ביותר והם מופיעים כאלו משום מקום כדי להנות מהחגיגה.

כדי למנוע את בואם:

המנעו מהנחת פירות שלמים או חתיכות פרי גדולות במכל שלכם, או מעכו אותם היטב, כך שפירוקם יהיה מהיר. קליפות לא יהוו בעיה משום ששטח הפנים שלהם גדול ביחד לנפח. אם מתרחשת "התקפה" של זבובוני פירות ניתן לטפל בה ביעילות ע"י  -

א.     הוספת שכבת ריפוד לח נוסף להסתרה גמורה של המזון שמשך אותם לשם מלכתחילה.

ב.     הצבת מלכודת מיץ פשוטה מבקבוק קנקל. שימו מלכודת זו ליד או על המכל. ניתן להשתמש בה למשך מספר ימים ואז להפסיק ולראות האם המכל הפסיק למשוך אליו זבובונים נוספים.

אקריות: אקריות הן יצורים קטנטנים מסדרת פרוקי הרגליים. הן כה קטונות שלרוב אפילו קשה להבחין בהן. קיימים עשרות אלפי מינים של אקריות. נראה שיצורים אלו מעדיפים סביבה חומצית רטובה ולכן כאשר רמת החומציות במכל עולה, כתוצאה משילוב של עודף מזון, לחוץ גבוהה מידי, אוורור לא מספק וסוגי מזון חומציים (עגבניות ופירות הדר), עשויים להווצר תנאים להתרבות מהירה מאוד של אקריות במכל התולעים שלהם. לעיתים מצב זה עשוי להפריע  לתולעים עד כדי הפסקת אכילה.

כדי לטפל באקריות, פשוט טפלו במכל – הוציאו את עודף המזון וסוגי המזון הנ"ל, הוסיפו קיפוד יבש לאיזון הלחות העודפת (ניתן גם להשאיר את המכל פתוח לאוורור) וערבבו את כל התכולה לאוורור כללי. תוך זמן קצר האקריות ה"עודפות" יעלמו.

זבוב הבית: הזבובים נמשכיך לריח בשר נרקב ולכן אם אתם נמנעים מלהוסיף מוצרי בשר למכל, לא אמורה להוצר שום בעיה עם זבובי הבית. גם אם בכל זאת מצאתם רימות במכל, לא להבהל. הרימות ייסיימו את המזון ואז יהפכו לגלמים ולבוגרים ויעזבו את המכל מבלי להשאיר עקבות.

בטיפול נכון לא צפויות בעיות אלו, אך אם בכל זאת הן צצות (כמו בכל התנסות ראשונה וחדשה, הסבירות והסיכוי שהם יצוצו), ראו בהן פשוט הזדמנות להרחבת הידע והניסיון שלכם.

איסוף ההומוס המוכן:

אחרי כשלושה – ארבעה חודשים (בערך) של וורימיקומפוסטציה ביתית, תצטבר במכל התולעים שלהם שכבה משמעותית של וורמיקומפוסט.

הוורמיקומפוסט הנו תערובת המכילה את המרכיבים הבאים:

1.     הפרשות תולעים: חומר אורגני שעבר לפחות פעם אחת דרך מערכת עיכול של תולעת. חומר זה אנו מכנים בשם "הומוס תולעים", באנגלית המונח המקצועי הנו Worm Castings.

2.     ריפוד וחומר אורגני בשלבים שונים של התפרקות (כתוצאה מפעילות מיקרואורגניזמים).

3.     נרתיקי ביצים, תולעים בגילאים שונים ויתכן שגם יצורים אחרים כגון: תולעים נימיות לבנות, טחביות וכו' (בד"כ במספרים זניחים).

במכלים בסדר גודל בינוני- גדול, השכבות התחתונות יתחילו הומוס אחיד במרקמו ובצבעו, בעוד שהשכבות העליונות יכילו וורמיקומפוסט וכמובן את אוכלוסיית התולעים.

במכלים קטנים פשוט רואים שרוב הריפוד נעלם והחומר האורגני הפך לחומר פירורי דמוי אדמה חומר, שחורה או אפורה – הצבע תלוי בסוג הריפוד והמזון.

כעת, כאשר המכל שלהם הגיע לקצה גבול הקיבולת שלו, הגיע הזמן לאסוף את "היבול" – הומוס תולעים ו/או התולעים עצמן ולהתחיל מחזור וורמיקומפוסטציה חדש.

מרווח הזמן האידיאלי בין מחזור אחד לבא אחריו הנו בין מס' חודשים לפחות, זאת כדי לאפשר פירוק מוחלט של כל החומר האורגני (מזון+ריפוד) והיווצרות כמות משמעותית של הומוס במרקם דקיק ומסיס לגמרי במים (אסטטי יותר ונוח לעבודה).

בוורמיקומפוסטציה ביתית נהוג לאסוף את ההומוס בשתי דרכים עיקריות, האחת מהירה ומעניינת מאוד לילדים (שיטת הפירמידות) והשניה איטית, קלה מאוד וידידותית הרבה יותר כלפי התולעים (שיטת הנדידה).

הפירמידות – השיטה המהירה והמעניינת:

שיטת הפרדה זו מתאימה מאוד לעבודה עם ילדים (או מתעניינים אחרים).

א.     מוציאים מתוך המכל את השכבה הראשונה של הריפוד המכילה חומר אורגני שעדיין לא נאכל ואת רוב התולעים הבוגרות.

ב.     הופכים את שארית תכולת המכל על משטח (מספר דפי עיתון) במקום מואר.

ג.      מחלקים את המסה הגדולה למספר ערמות קטנות בצורת פירמידה. גובה כל ערימה 15 ס"מ וקוטר 20 ס"מ. בגלל האור, התולעים שעדיין נמצאות בוורמיקומפוסט יתחילו להתחפר אל תוככי הפירמידה.

ד.      אחרי 2-3 דק' אפשר להתחיל "לגלח" בעדינות את השכבה החיצונית של כל ערימה ולאסוף חומר זה (וורמיקומפוסט המכיל בעיקר הומוס בשל).

בצורה זו ממשיכים ואוספים בהדרגתיות (כדי לאפשר לתולעים לסגת מטה יותר) את הוורמיקומפוסט מכל הערימות. התולעים הבורחות מהאור יתרכזו בפנים הערמה. כשאר הגעתם אליהן, כדי לאסוף ולשקול אותן במשקל מטבח ביתי (לעטוף קודם את קערת הפלסטיק של המשקל בשקית ניילון). באמצעות שקילת התולעים ניתן יהיה לחשב כמה תולעים נוספו להם מאז התחלת המחזור.

הנדידה – השיטה האיטית והקלה:

שיטת הפרדה זו היא ידידותית הרבה יותר לתולעים משיטת הפירמידות, אך נמשכת הרבה יותר זמן.  מלבד היתרון שלה כלא מפריעה כמעט לתולעים, יתרון נוסף הוא שהחומר המקבל אחדי יותר במרקמו ונקי מנרתיקי ביצים ותולעים צעירות (הדור הבא). שיטה זו מתאימה יותר למכלים גדולים ולוורמיקומפוסטציה בגנה מידה בינוני –גדול. גם בגלל כמות התולעים הגדולות יותר ההופכות את השיטה הקודמת ללא מעשית.

את ההפרדה בשטיחה זו אנו מבצעים כשאשר תכולת המכל מגיעה בערך לחצי מגובהו. כאשר המכל "מוכן" פשוט דחפו את תכולת המכל מקצה אחד לעבר הקצה השני, כך שיתקבל חצי מכל ריק. בחצי הריק הוסיפו ריפוד לח וקיברו בו פסולת אורגנית חדשה.

חלק מהתולעים ינדדו תוך זמן קצר ממחצית המכל הישנה לחדשה. בהדרגה, כאשר כל החומר האורגני במחצית הראשונה יאכל, כל התולעים יעברו למחצית החדשה.

תהליך הגירה הדרגתי זה אשר תלוי בזמינות המזון, עשוי לקחת כחודש, לעיתים יותר. לאחר כחודש נוסף, כל נרתיקי הביצים שהוטלו במחצית הראשונה יבקעו והתולעים הצעירות ינדדו גם הן אל עבר המזון הטרי (שאתם ממשיכים להוסיף). בשלב זה הוורמיקומפוסט במחצית הראשונה אמור להיות נקי מתולעים וביצים וניתן להשתמש בו כחומר דשן לצמחי הבית והגינה שלהם.

בשיטה זו אוכלוסיית התולעים לא תפגע (בגן איסוף הדור החדש). חשוב לציין שמשכי הזמן המצוינים כאן אינם קבועים, כזרו, פעילות התולעים תלויה במשתנים כמו טמפ' ורמת לחות. חריגה מהתנאים האופטימאליים תביא להאטה בקצב ההאכלה והתנועה ואז משכי הזמן ידרשו למעבר של התולעים ולקבלת הומוס אחדי ונקי מנרתיקי ביצים ותולעים יהיו ארוכים יותר.

כיצד ניתן להשתמש בהומוס התולעים שלנו?

-        כחלק מתערובת האדמה ביחד של 5%-20% (זאת משום שזהו חומר דשן מרוכז מאוד, גם ל5% יש השפעה חיובית ניכרת לעין). *בצואת תולעים ישנו הורמון גדילה שמגדיל את הירק ובקטריה מקבעת חנקן.

-        כתוספת לקומפוסט רגיל בערוגות בירקות שלכם וצמחי הגינה.

-        כתוספת מומלצת מאוד לתיבת הנבטה לזרעי ירקות ופרחים (מינון: חלק 1 הומוס, חלק 1 קומפוסט רגיל, 2 חלקי אדמת גינה).

-        כתוספת בתערובת אדמה להכנת ייחורי עצי פרי ונוי (ביחס נמוך מתיבת ההנבטה).

-        לערבב עם מים (חופשיים מכלור עם תכולת חמצן גבוהה) כנוזל דישון ומניעת מחלות לריסוס העלים של צמחי מזון ונוי (לא להגזים).

-        להכנת "תה קומפוסט" אשר מהווה שדרוג אמיתי לתכונותיו הטובות של החומר המוצק.

-        לתת לחברים כמתנת יום הולדת מקורית (-:

-        למכור הומוס ותה הומוס למשתלה הקרובה, שיווק ישיר, קהילת מחרוזת וכו'.

ידע נוסף:

פורום וורמיקומפוסטציה באתר www.groworganic.info