עוד יומן רשת ייחודי

עברו כל כך הרבה תהפוכות בשבועיים האחרונים, אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.

הקורס סובב את כל שעות העירנות שלי כרגע, מ7 בבוקר כשאני מתארגנת ליציאה בקומונה ועד 8 בערך כשאנחנו חוזרים לקומונה, לפעמים יותר, לפעמים פחות, עם הפסקות קצרות בין כל "שיעור" והפסקת צהריים אחת. בכל משבצת לומדים המון דברים חדשים, המון דברים נורא חשובים. יש המון לחץ באוויר, עוד שבועיים אנחנו נרכז גינה קהילתית!

אנחנו עייפים בלי הפסקה. אני מותחת את הגבולות שלי ולא מעט ממשיכה אחרי שהגבולות כבר נחצו, וזה לא באמת עובד (מידע לא נקלט, פשוט עובר מאוזן אחת לשניה, זה לא כיף).

החיים השיתופיים יחסית בסדר. יש אחד שאני לא ממש מסתדרת איתו, אבל (אני לא זוכרת אם כבר אמרתי את זה) כנראה רוב האנשים לא מסתדרים איתו כל כך טוב. היו לי כמה התקלויות איתו שהזכירו לי מאוד את הקומונה הקודמת וכל מה שהיה רע בה, בעיקר כי הוא נורא ילדותי, נורא "אני אעשה מה שבא לי עכשיו", הוא מודה בזה ולא רואה שום דבר רע. מאוד "גבר" - רגיש לדברים הלא נכונים. הוא גרם לי כבר פעמיים או שלוש לבכות בחודש הזה. הייתה לי שיחה איתו על דברים שהוא עשה, קצת למדנו להכיר את הדעות אחד של השני.

אני עדיין לא מסכימה איתו על הרבה דברים, אבל זה היה צעד ראשון לשינוי שלי ושלו לכיוון האמצע לדעתי.

חוץ ממנו, החיים השיתופיים די בסדר. אנשים סבבה, עוד לא יצא לי להתקל בבעיות מיוחדות שלי מול אנשים, בעיקר חיים...

יש שיחות מאוד נחמדות. יש אנשים שאני מתקשרת איתם יותר ויש כאלה שפחות, זה בעיקר תלוי ברמת הפתיחות שלהם, בזמן שאני מבלה איתם ומצבי רוח.

מהבחינה הזו, אני לא רואה (עדיין) שום דבר בעייתי השנה. אולי אפילו נהיה "קומונה טובה".

סגרנו שבת. היה נחמד.

ומצד שני, שבועיים ברצף כמעט הרגו אותי. ביומיים האחרונים יכולת הריכוז שלי הייתה מועטה מאוד. היה נפלא להיות באוטובוס לכיוון הבית בחמישי בערב (מה שהיה אמור לקרות כמה שעות אח"כ, כולנו וויתרנו על הניקיון השבועי).

האקולוגיה מתחילה קצת להשתלט על הבית ("האמיתי") שלי וזה מאוד נחמד לי. לא שאנחנו בד"כ השתמשנו בכלים חד פעמיים, בזבזנו מים וכל זה, אבל משבוע הבא אולי גם נתחיל לטפח קומפוסט תולעים.

יש רעיון כללי, שאחרי השיפוץ בדירה שאני גרה בה כרגע (שרשומה על שמי) אני אגור בה עם שותפים וזו תהיה מן קומונה כזו, אולי גם אני אנסה לבנות גינה קהילתית בעירי היקרה והנזקקת. כך שכל דבר שאני לומדת עכשיו בקורס, אני מנסה גם קצת לקשר למישור החוף (תכלס, אני לא לגמרי בטוחה באיזה איזור אקלימי אני גרה). ברגע האמיתי, שזה בעוד שנה לפחות מהיום, יהיה לי עם מי להתיעץ. ובכל זאת, לחלום רחוק על החיים העצמאיים שלי עוזר לי להתקדם הלאה...

ניסיתי לדמות את הקומונה שלי לפרח - אני יודעת איך נראה הזרע, כלומר, אני יודעת מה זה קומונה, אני יודעת מי האנשים, יודעת קצת מזה זה אקולוגיה, אבל אני לא יודעת איך הפרי, השנה הזו, תראה.

אני נורא מפחדת מלגדל אותו ולא לדעת אם אולי הוא ינבל בדרך, אבל מצד שני, אולי הוא יהיה פרח ממש יפה, ואני אהיה גאה שהייתי חלק מהגידול שלו.

בשבוע הבא תהיה מלחמת כריות בכיכר רבין, ביום חמישי 20:00, תבואו!

תצפו בפרק "אגדה אורבנית" מהתוכנית של ניצן הורוביץ "העולם הבא". צפינו בזה ביחד וזה פשוט פרק נפלא, הוא גרם לי לחשוב תוך כדי "אני צריכה לצפות בתוכנית הזו כל פעם שאני קצת מתוסכלת וחושבת זה בטח לא יעבוד".

הכנסו לאתר הזה בנושא מים, אבל אל תחשבו שהפתרונות שהם נותנים הם הפתרונות היחידים. אלה פתרונות לאנשים עם חשיבה מקובעת. ואם אתם כאלה, אז באמת חשוב שתכנסו לאתר הזה .

(אולי) בפוסט הבא אני אכתוב על כמה שאני מאוכזבת מגמר "נקמת המחוננים", הבחירות היו כל כך לא מוצדקות!