עוד יומן רשת ייחודי

טוב, אז נכון לעכשיו, דירגתי את הפרויקטים שאני רוצה כך:

בפרויקטים החינוכיים:

פרויקט מנהיגות נוער #1  - (עוד לא בטוח שיהיה הפרויקט הזה) קורס קצת כמו מד"צים, בסוף אולי החניכים ינהלו גינות קהילתיות!

פרויקט מנהיגות נוער #2 - פרויקט קיים כבר שניה שניה, די אותו הדבר כמו הנ"ל, רק להכנס לנעליים של מי שהיה לפניי.

מחזור בי"ס - 15 מפגשים עם תלמידים, מקיימים מרכז מחזור וקומפוסט בביה"ס, בנוסף לשיעורי חינוך.

בי"ס בצפון העיר - ביה"ס היסודי החילוני היחידי בשכונה. נעביר שיעורים מעשיים (ברובם) על אקולוגיה מעשית לכיתות ד'-ה'. 2 פעילים.

גינות קהילתיות:

ברבור - בגלריית ברבור. דתיים בעיקר. גינה קטנה מאוד.

ארנונה - גינה גדולה מאוד, קהילה חזקה יחסית, פרויקט חדש.

לוד - גינה מאוד קטנה, פרויקט חדש (כרגע זה רק אדמה כמעט), גרעין חזק.

אלוהים, איזה קורס קשה עבר בינתיים! סיימתי 4 שבועות שלו ועוד כמעט 8 שעות מתחילה את החמישי והשביעי (כי לא אחזור הביתה באמצע). אתם לא יודעים כמה הייתי צריכה את הזמן הזה בבית, וזה ממש לא מספיק לדעתי. כל כך הרבה אנרגיות נפשיות אני מוציאה שם, המון לימודים, ה-מ-ו-ן, וזה כל כך מפחיד שאני לא אזכור שום דבר מזה. כל כך מפחיד שאני לא אוכל לנהל גינה קהילתית. אני לא יודעת אם יש לי את האנרגיה הזו להתאמץ כל כך, להשקיע ולהכניס את עצמי פנימה.

בינתיים המגורים בקומונה מרגישים מוזר, כמו להיות אורחת במקום שאני אגור בו. אני ישנה במיטה שעוד לא ממש פונתה אם בכלל זה יקרה, בחדר שאולי אגור בו, מרגישה שאין לי אמירה בקשר להתנהלות הבית והכי חשוב - עדיין אין לי מפתח. הממ...

מצד שני, בטח הפחדים שלי סתמיים. כשאני אתחיל לעבוד אני אמצא את האנרגיות החבויות האלה. ואני מקווה לקחת על עצמי דברים שפויים שאני יכולה לעמוד בהם נפשית. אולי משהו שיעזור לי בחיים.

אז בהצלחה, ושבועיים נחמדים שיהיו לכם. מקווה לא לעדכן בפעם הבאה שאני פורשת מהגרעין.

נ.ב בהצלחה לשני בעבודה בקיבוץ