
דברים שוב הולכים להשתנות.
אני שוב הולכת לעזוב את הבית ולגור במקום שאני לא מכירה עם אנשים שאני לא מכירה עדיין ולעסוק בדברים שאני עדיין לא מכירה לעומק, בתפקיד שאני לא יודעת עדיין מהו יהיה. אבל אני מקווה שהתשובה לכל הדברים האלה היא - דברים טובים.
חברים שלי מתרחקים קצת, פיסית, גם הם הולכים להמשיך עם החיים שלהם, הרוב משתחררים עכשיו בדיוק וכל אחד הולך למקום אחר (עבודה מועדפת באיזה חור, סמינרים, ודברים שאני ואולי גם הם לא יודעים עליהם בכלל). בעצם, מעטים החברים שלי שיודעים מה הולך לקרות איתם בקרוב.
אולי כי מעטים החברים שלי, בכללי. (המעגל המצומצם שאני בקשר טוב איתו).

לפעמים אני רוצה חבר. אבל אני לא מצליחה לפתח קשר מהסוג הזה. לא יודעת איך. מרגישה לא טובה מספיק כשזה מגיע לנקודת האמת, למרות שאני חושבת שאני יכולה להיות חברה מצויינת. יש כאלה שאני מרגישה שלא טובים בשבילי, מסיבות שונות ומשונות, וגם שם, אני לא תמיד מצליחה להבין למה בעצם.
שיהיה כבר שיר שמח ברדיו. איזו שעה מדכאת.
נ.ב
אני מתחילה להשתפר בנהיגה. נדמה לי. 