לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

עוד יומן רשת ייחודי


אולי זו אני
Avatarכינוי: 

בת: 37

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

די, נמאס! (אבל לפחות יש כסף, והתפתחויות רומנטיות)


מקרא:

אדום - ימים שעבדתי

כחול - ימים שלא עבדתי

/ - ימים שלא אעבוד

ורוד עם מספר - ימים שאעבוד בהם בביה"ס

ירוק עם מספר - ימים (משוער) שאולי אעבוד בהם במשרדים בכפר סבא

 

 

 

די, די, נמאס. אני לא יכולה יותר עוד רגע של הרגשת כישלון. לא יכולה עוד רגע של שיחות-לא שיחות עם חלק מחברי הקומונה. הרגשה של גועל.

אני רוצה לצאת מהקומונה. לא רוצה להיות יותר עם אנשים שמתיחסים אלי מגעיל, שאומרים לי "אני דיברתי אליך?" כשאני שואלת משהו.

לא יכולה יותר לשמוע אפילו לא את הקולות של עומרי כשהוא אוכל.

לא רוצה לעבוד עם חניכות שלי ולהבין שאני לא יודעת איך להסביר תרגיל. לא יודעת מה המשמעות של מילה מסוימת (פחות קורה לי). לא רוצה להרגיש טיפשה. אני יודעת שאני לא כזו.

 

הסופ"ש יותר חשוב ממה שנדמה.

ופתאום נראה כאילו לא משנה מה אני עוד אעשה השנה, זה לא יהיה חשוב.

את החדר שבו אני עושה את החונכות אנחנו צריכים לפנות עד יום שלישי (20.5), אני לא מבינה מה כל כך דחוף למנהלת לזרוק אותנו החוצה.

 

השנה נגמרת. זהו. הקומונה היא לא קומונה. זו דירה, שלפעמים יש בה אנשים. לא רוצים לגור שם. לא רוצים לבלות ביחד. אף פעם גם לא רצו בעצם. לא רוצים לעבוד יותר.

גם אני החלטתי שאני לא מגיעה יותר בימי ראשון בכלל. וטלי גם לוקחת עכשיו שבוע חופש.

 

הרווחתי החודש 1491.84 ש"ח בסקרים.

הכנסתי גם צ'אק ע"ס 190 ש"ח מהעמותה (שגם הביאה לי עוד 100 ש"ח במזומן ואני לא זוכרת על מה).

חסר רק 890 ש"ח (המשכורת על השירות הלאומי) שמשום מה לא נכנסה עדיין. ויש לי בבנק סכום נאה מאוד מהחודש הזה (בנוסף לשאר הכסף שיש לי שם).

הודיעו לי מעמותת ש"ל, שיש בעיה עם הטפסים שלי בבנק ושאני צריכה לחתום על משהו... לא ממש הבנתי למה, אבל הלכתי לבנק. חתמתי.

 

בבנק היה מישהו כל כך חמוד!! התור היה באמת קצר מידי, אני אפילו לא יודעת איך קוראים לו.

אבל היו לו עיניים כל כך יפות וקול כל כך עמוק.

הוצאתי ספר והוא פשוט לקח לי אותו מהידיים וקרא מה כתוב מאחור, אחרי כמה שניות שאלתי אותו "..מה?" והוא אמר "רגע, אני קורא". מהשיחה שלנו אני יודעת במה הוא עובד, שהוא לומד ושהוא מחכה הרבה זמן לתור.

הוא נכנס לפני ואני הלכתי לדוכן אחר,כשהוא היה צריך ללכת הוא אמר לי להתראות. וכל כך רציתי לקחת ממנו מספר טלפון, אפילו שלא ידעתי עליו כלום.

ההא

 

 

ביום שני קבעתי להפגש עם מישהו שהתחלתי להתכתב איתו לא מזמן.

סטודנט מבן גוריון, במקור מהקריות.

 

 

 

פתאום חשבתי מתי יוצא הסמינר האלטרנטיבי החודש. מעניין.

נכתב על ידי , 16/5/2008 14:06   בקטגוריות קומונה, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , נשיות , ירוקים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSongi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Songi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)