כן, כבר יותר משנה עברה, ואולי זה הזמן הכי טוב להזכר. אפילו השכבה מתחתינו סיימה ללמוד, חלקם התגייסו בדיוק, חלקם לא. אולי לומדים, אולי שנת שירות, אולי עובדים. בדיוק כמונו, לפני שנה.
אני יכולה לדבר רק בשם עצמי, אך בסוף השנה האחרונה, כשראיתי כמה טקסי סיום (ובצורה לא נעימה, פספסתי את הטקס בפתוח) היה לי קשה להאמין, כי אני בעצמי סיימתי תיכון בשנה שעברה!
מדי פעם רואים ברחוב מישהו מביה"ס, לפעמים את אחד המורים, לפעמים תלמידים וקשה להאמין שזה היה ונגמר.
אני סיימתי שנה מאוד משמעותית עכשיו בשנת שירות וממשיכה באותה העבודה דרך שירות לאומי. אני יכולה לומר לכם, לקחתי המון מביה"ס הזה, וגם לקחתי הרבה מהכיתה. גיליתי על עצמי כל מני דברים, אפילו רק דרך זיכרון בכיתה שלנו.
מה אתם גיליתם על עצמכם בינתיים?
גיליתי בין השאר, שהיה לנו הרבה מזל ללמוד איפה שלמדנו. דרך העבודה בבית הספר, כל יום להיות בחדר המורים, לדבר עם הילדים המדוכאים, באמת קשה להבין איך אנשים מצליחים להתקיים במערכת מדכאת כזו, מבלי לשקול שינוי באסטרטגיית הלימוד שלהם, כדי שיהיה להם ולילדים כיף יותר ללמוד וללמד, משהו שיתן לאנשים "סיבה טובה לקום בבוקר". טוב, ביקורת על מערכת החינוך זה למקום אחר.
גיליתי דברים חדשים על דינמיקות חברתיות. דרך הזיכרון, על מה שעברנו בכיתה. איך התנהלנו במשך כל התיכון, כמה שדברים השתנו. בסופו של דבר, אני חושבת שבאמת האהבנו אחד את השני!
כל אחד מאיתנו שינה השנה את המעגל החברתי שלו, לפחות קצת. תחשבו מה אתם למדתם על חברויות, על קשרים, וגם על מחסור בקשרים.
כאן יש תמונות שלנו, תמונות שלכם, תמונות של אנשים שלא ראינו הרבה זמן.
תעיינו בהן, אולי תמצאו איזה זיכרון מעניין במיוחד שיוביל אתכם לעשייה מיוחדת.
אם תהיתם לגבי הכתובת, אני בדיוק עוברת דירה.
כרגע אני גרה ב-:
*****
בעוד חצי שנה, בערך, אעבור שוב לדירה חדשה, בכתובת:
****
תרשמו ביומן :-)
להתראות, שירי יואלי.
**** (טלפון)****
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
